כולנו היינו אצל הרופא, בין אם זה בגלל נקע בשורש כף היד, או מקרה רע של אבעבועות רוח. אנו סומכים על אנשי המקצוע שלנו בתחום הבריאות שיפתרו את המחלות הרפואיות הפשוטות והמורכבות ביותר שלנו, לטפל בפציעות שלנו ולשפר אותנו. אבל מה קורה כשהרופאים מבולבלים? מה קורה כשאין תשובה קונקרטית ולא ניתן למצוא אבחנה. נטפליקס הוציאה לאחרונה סדרת דוקו בשם Diagnosis, המתעדת כמה מאותם מקרים של אנשים שסובלים ממצבים שרופאים לא מצליחים לשים עליהם תווית.
התוכנית לא רק שמה לה למטרה לפתור תעלומות רפואיות שמבלבלות את הרופאים, אלא היא גם משמשת להעסיק מטופלים נבחרים, עם הקהילה הגדולה יותר להדרכה ותמיכה בכל מה שהם עלולים להיאבק בו.למען מאמר זה, אתמקד באחד הפרקים כדי לעזור לצייר תמונה של הסדרה הכוללת, המשימה של הרופאים בתוכה, והמטופלים שחווים את המצבים הללו, לעתים קרובות לא מאובחנים שגויים אך מאוד אמיתיים. פרק אחד במיוחד מתמקד בנערה מתבגרת בשם להשיי, שנראה כי סובלת מהקאות הנגרמות מעצמן, ובדרך כלל נדחקה ממנה ונראתה על ידי רופאים כנערה עם הפרעת אכילה.
המקרה של לשאי הוא הכל מלבד. לאחר שננשך על ידי דביבון בקוסטה ריקה, לשאי פיתח תסמינים דמויי שפעת, החל בהתקפי הקאות, ומעולם לא התאושש באמת מהנשיכה. היא קיבלה זריקת כלבת ונאמר לה שהיא תשתפר עם הזמן. הדבר המעניין בלשי הוא שהיא רוצה לאכול, ובכל זאת בכל פעם שהיא בולעת פת אוכל, היא מיד מקיאה. חסרים לה חומרים מזינים חיוניים ורופאים דחפו אותה להשיג צינור האכלה כדי להפוך את זמן הארוחה לנסבל יותר. ההבדל בין לשאי לבני נוער עם הפרעות אכילה כמו בולימיה, הוא העובדה שהיא רוצה לאכול.היא אפילו אוכלת מיד אחרי שהקיאה. יש לה רצון לצרוך מזון, אבל הגוף שלה פשוט לא יכול לסבול כמויות גדולות במערכת שלה. כאן נכנסת לתמונה ד ר ליסה סנדרס. היא רופאה ידועה שעזרה לאינספור אנשים שסובלים ממגוון רחב של מחלות.
לאחר שרכשה היסטוריה רפואית מ-LeShay, ד ר סנדרס מפרסמת את סיפורה בעיתון והערכים מתחילים לעוף כמעט מיד. ישנם אינספור רופאים, אנשי מקצוע רפואיים ומומחים אחרים שתורמים את נקודות המבט הייחודיות שלהם בניסיון איום לתת לשי את התשובות ואת הביטחון המגיע לה. מבין אלפי התגובות שהתקבלו, שתי התשובות האפשריות ביותר הן שיש לה זיהום טפילי נדיר, או שיש לה מצב המכונה תסמונת רומינציה, שהיא מצב שגורם לאנשים להפיח במזון שלהם, וגורם להם לחסר. ויטמינים ומינרלים חיוניים ויכולים להוביל להתייבשות, תת תזונה ובמקרים קיצוניים, אפילו נזק וכשל באיברים.
LeShay עובדת עם חברי הקהילה כמו גם עם ד ר סנדרס כדי לעזור לה להבין טוב יותר את הסימפטומים שהיא חווה וללמוד כיצד להתמודד עם ההקאות והתת-תזונה המתמדת שלה. המקרה של לשיי הוא אחד מני רבים, אבל היא משמשת דוגמה למישהו שנלקחה הלוך ושוב בין רופאים והתעלמו כמתבגר עם הפרעת אכילה, אבל למעשה היה לו משהו מוחשי יותר ובמובנים מסוימים אולי אפילו יותר מסוכן.
מופעים כאלה ראויים לשבח כי יש כל כך הרבה אנשים שמתמודדים עם מחלות שנראות בלתי נראות, ולא נלקחים ברצינות על ידי הרופאים שאנו מעודדים כל כך לסמוך עליהם. אבחון עושה עבודה מצוינת במתן קול לבלתי נשמע… לשפוך אור על המאבקים שאנשים מתמודדים איתם ועל הגישות השונות שיש לקחת בחשבון לפני שמובילים רופא באופן אקראי לאבחון.סיפורים כמו של לשאי ראויים להישמע; יש להם את הכוח לתת השראה לאחרים שעוברים משהו דומה, להמשיך ולחפש את התשובות והטיפולים שמגיעים להם.
העולם צריך עוד אנשים כמו ד ר סנדרס. היא לוקחת את הזמן להקשיב למטופלים שלה ועושה מה שרבים אחרים לא עושים… היא לוקחת בחשבון מספר דברים ורואה את המטופל כאדם, במקום ישות עם ערבוביה של סימפטומים. המופע הזה הוא כל כך חיוני כי הוא שופך אור על מצבים שהם מאוד מאוד אמיתיים, אבל אולי לא מוכרים כמו מצבים כמו סוכרת או אסטמה. לכל מטופל יש את הזכות להרגיש שנשמע, ורופאים צריכים להושיט יד מועילה ולא לגחך או לבוז. תוכניות כמו אבחון שוברות את הנורמות ומעודדות דיאלוג פתוח על הסימפטומים שמציקים לאדם, ועל ההתמודדויות שהוא עובר על בסיס יומי. לפעמים הדבר הטוב ביותר שרופא יכול לעשות הוא לאפשר למטופלים להרגיש שהם שומעים… ולעתים קרובות זה מוביל לבהירות.
