זהירות: ספוילרים קדימה!
במונחים של תוכניות נטפליקס מהשורה הראשונה ב-2020, Never Have I Ever מסמן את כל התיבות. היוצר שלו הוא לא אחר מאשר מינדי קאלינג: שחקנית, קומיקאית, סופרת, מפיקה ובמאית הכל עטוף באחד. פרקים באורך 20 דקות בלבד, ראויים לחלוטין לבולמוס ומלאים בשנינות הקומית החצופה והחריפה של קאלינג. צוות השחקנים מציג קבוצה מגוונת של פרצופים עם שחקנית ממוצא דרום אסיאתי (Maitreyi Ramakrishnan) בראש. העלילות השזורות עוסקות בקשיים של "להיות שונה" בתיכון, החל מגידול עם הורה אחד ועד לצאת כהומו.
While Never Have I Ever נראה בהתחלה שהוא נוגס יותר ממה שהוא יכול ללעוס, מינדי קאלינג ולנג פישר הצליחו למשוך את זה. הסדרה עדיין מדורגת ב"10 תוכניות הטלוויזיה המובילות של היום" בנטפליקס מאז הופעת הבכורה שלה באפריל, והשבחים הם ללא הפסקה.
אבל האם דרמדית ההתבגרות הזו עשתה הכל נכון? כמה מבקרים נרתעו מהסקסואליזציה של קטינים וסטריאוטיפים מסוימים.
איך "אף פעם לא השתמשתי בסקס כדי למכור
"חנון. תוֹסֶפֶת. צמא. בנות."
אלו הן המילים שצוירו על פני הטריילר בן כמעט שתי דקות של Never Have I Ever, וממסגרים את הסדרה כ-rom-com טיפוסי של גיל ההתבגרות אבל עם צוות מגוון. בצילום הראשון, לדווי (מאיטרי רמקרישנה) יש חלום מין על הבחור הכי לוהט בבית הספר, פקסטון הול-יושידה (דארן בארנט.)
כל שאר הטריילר קשור למין. "אנחנו חכמים, ואידיוטים דופקים כל הזמן. אנחנו יכולים ללמוד גם איך לעשות את זה", צועקת פביולה (לי רודריגז), כשהיא, דווי ואלינור (רמונה יאנג) קוראים על תרגילי קיגל ומתרגלים אותם על רצפת חדר השינה.
יש כמה רמזים שהסדרה תעסוק בנושאים אחרים מלבד סקס, אבל הם די עדינים ונראים הרבה פחות מרגשים. הטריילר מסתיים בשורה של דווי, "תתכופף לאיזה רומנטיקה נעורים מהבילה."
הסקסואליזציה של קטינים אינה בעיה חדשה. אהובי מעריצים כמו 10 Things I Hate About You ו-Mean Girls כבר עשו היפר-מיניות של חווית התיכון, עם שחקנים שגילמו דמויות שלעיתים קרובות צעירות מהם בחמש או אפילו בעשר שנים.
עם זאת, צופים רבים טוענים שהשימוש בסקס כדי למכור סדרה על בני נוער פוגע. הוליווד תיארה מזמן סקס קטינים כטקס מעבר, מפעיל לחץ מיותר על בני נוער אמיתיים וגורם להם להרגיש לא נורמליים כאשר סיפורי ההתבגרות שלהם אינם מתאימים לתבנית ה-rom-com.
למרבה המזל, Never Have I Ever בסופו של דבר לא היה קשור לסקס. למרות שהטריילר העלה את רצונה של דווי לאבד את בתוליה, הסדרה עסקה יותר בלהיות "שונה", להרגיש "שונה" ולהתמודד עם אבל ורגשות קשים אחרים.
בנוסף, התוכנית הצליחה לנרמל את המפגשים המיניים ה"לא נורמליים" שעומדים בפני בני נוער ואת היעדרם.דווי מעולם לא השלימה עם תוכניתה לאבד את בתוליה. אחת מחברותיה, פביולה, יצאה כהומו. למעשה, הדמויות היחידות שלכאורה קיימו יחסי מין בסדרה היו שני סטודנטים לתואר שני.
הדרכים השנויות במחלוקת "אף פעם לא" נגעו בנושאים נוגעים
סדרת נטפליקס החדשה של קאלינג ספגה גם אש בגלל הדרך שבה הוצגו נשים הודיות-אמריקאיות. ליסה ריי, שחקנית קנדית-הודית, כתבה בטוויטר, "האם זה רק אני או ש- Never Have I Ever גדוש בסטריאוטיפים אתניים עייפים ובמבטא אינדיאני רע? חשבתי שגדלנו מכל הטרופי המהגרים הישנים האלה, והנה אנחנו זורקים אותם למיינסטרים."
"הבעיה [עם] Never Have I Ever היא האם השתלטן והתיאור של 'פוג'ות הודיות מוזרות' וכו' נתמך על ידי אישה ממוצא הודי", המשיך ריי בציוץ נוסף. "מרגיש כמו איזשהו תרגיל להחזרת נשמה כדי לגרש את גיל ההתבגרות של מינדי קאלינג. מישהו כאן אמר שזה הרגיש כאילו הוא מתרחש בשנות ה-80."
אחרים טענו שקילינג לא ניסה לספר את הסיפור של כל נוער אמריקאי-הודי. הניו יורק טיימס הצהיר, "מינדי קאלינג לא מנסה לספר את הסיפור של כולם - היא נאלצה לפרוץ הרבה גבולות רק כדי לספר את שלה."
בנוסף, קאלינג אמרה שהיא והכותבים האחרים עשו מאמץ למודרניזציה של הסיפור.
"נטפליקס הייתה פתוחה בפנינו לעשות את זה כמשהו שנעשה בשנות ה-80 או ה-90, אבל ראיתי שזה נעשה כל כך טוב עם תוכניות כמו Fresh Off the Boat ו-Everbody Hates Chris", הסביר קאלינג ב- הראיון לניו יורק טיימס. "ממש רציתי לדבר עם ילדים עכשיו. חשבתי גם שזו תהיה דרך מצוינת להעסיק הרבה סופרים הודיים-אמריקאים צעירים שיכולים לזכור את שנות העשרה שלהם לאחרונה יותר ממני ולמלא בהם את הצוות שלנו."
"גם אני הייתי ממש חמדנית עם השחקניות הצעירות בתוכנית", המשיך קאלינג. "מאיטריי הייתה משאב בפני עצמה. כשהיא הייתה עושה קריאה בטבלה, היינו משנים את השפה העם כך שזה היה הגיוני למישהו בגילה."
Kaling עדיין לא התייחס לכמה מחלוקות אחרות בסדרת נטפליקס. כלומר, טוען פורוורד, לתוכנית "יש בעיה יהודית."
"למרות כל הניסיונות של התוכנית לייצג מגוון רחב של זהויות ביושר, במקום על פי סטריאוטיפים, הדמות היהודית היא קלישאתית בוטה", כותבת מירה פוקס עבור פורוורד. "בן (ג'ארן לואיסון) הוא… דמות ראשית המצוירת כולה בקטעים רחבים של סטריאוטיפים יהודיים. הוא חנון עשיר בטירוף, עם עורך דין הוליוודי נעדר ומכור לעבודה עבור אבא וטיפוס יהודי-בודהיסט רשלן לאמא. הוא בוכה אנטישמיות בטעות כאשר חבריו לכיתה דוחים את הרעיון (הנורא אובייקטיבית) שלו לפרויקט כיתתי. והוא יוצא עם נסיכה אמריקאית יהודייה סטריאוטיפית ששמה שירה, שהוא אפילו לא אוהב, כדי להעלות את הכוח החברתי שלו; שירה, הוא אומר לדווי, יוצאת איתו בשביל הכסף שלו."
למרות של-Never Have I Ever בהחלט יש את הבעיות שלה ואולי צריך לבקר אותה על סטריאוטיפים ופספוסים שונים, יש לשבח אותה גם על הישגיה.אם כבר, זה התחיל שיחות רבות על תרבות, מיניות, דת וגזע ועל החשיבות של הצגת כל מיני מגוון על המסך.
