לאלו מאיתנו החיים בצפון אמריקה, אנחנו חיים ביבשת שבה אבותינו הגיעו מארצות שונות. כולנו באים משורשי מהגרים. אנחנו באים מסיפורי מהגרים.
Tiger Tail הוא סיפור על חיי המהגרים, הזיכרונות שלהם, המעבר התרבותי שלהם והטראומה שלהם. זה ישר ונוקב. זה עוקב אחר סיפורו של פין ג'וי מהעיירה הווי (זנב הנמר), בטייוואן. התיאור מתחיל מילדותו ומנעוריו בהווי. הוא נשלח ל-Huwei לגור עם סבו וסבתו כאשר אביו נפטר כי משפחתו לא יכלה להרשות לעצמה לגדל אותו. בצעירותו הוא מתאהב ביואן, בן למשפחה עשירה וחולם לעבור לאמריקה.
הוא בוחר בהזדמנות לעבור לאמריקה אבל מקריב את אהבתו הנכזבת ליואן. זנב טייגר מאיר את המציאות של חלומות מהגרים מול מציאות של מעבר תרבותי והקרבה. זה גם מאיר את הטראומות הקיימות בסיפורי מהגרים וכיצד זה משפיע על הדורות הבאים.
מי זה אלן יאנג?
זו אולי הופעת הבכורה של אלן יאנג בבימוי הסרט העלילתי, אבל יאנג כתב, ביים והפיק לתוכניות שזכו לשבחים כמו Park And Recreation, Master Of None, The Good Place ו-Forever. בשנת 2016 הוא קיבל פרס פריים טיים אמי על כתיבתו על Master of None.
יאנג למעשה סיים תואר בביולוגיה בהרווארד, אבל המשיך לכתוב קומדיה לאחר שסיים את לימודיו. הוא התחיל לכתוב עבור Last Call With Carson Daily וסאות' פארק לפני שקיבל עבודה ככותב צוות של פארקים ונופש ב-2008.
בראיון עם Variety בשנת 2016, יאנג דיבר על התוכנית שלו Master of None וכיצד היא מתמודדת עם נושאים כמו גיוון גזעי וגזענות.הוא אמר שהמטרה העיקרית הייתה להיות אותנטי לחוויות מהחיים האמיתיים. הוא אמר שהוא רוצה לחלוק את חוויות חייו של הורים מהגרים ולהיות אסייתי ולהראות שהאנשים האלה מתאהבים, מתקשים בעבודה, ובעצם יש להם סיפורים מלאים.
מטרתו של יאנג לספר את הסיפורים האותנטיים הללו מתממשת במלואה בטייגר טייל. יאנג ידוע בעיקר בזכות הכתיבה והבימוי הקומית שלו, אבל טייגר טייל הפגין את הרבגוניות שלו בסיפור דרמטי על אנשים אמיתיים.
חלומות לא ממומשים
סרטים על הגירה ומהגרים מספרים לעתים קרובות סיפורים על אנשים שחלמו חלומות על הצלחה בארץ רחוקה של חלב ודבש. סרטים כמו ברוקלין, השם, אמריקה אמריקה ואפילו הסנדק עשו לעתים קרובות רומנטיזציה לחוויית המהגרים. הסרטים האלה עשו עבודה נהדרת בתיאור חווית המהגרים והרחיב את הנרטיב שלה. טייגר טייל מצטרף לרשימה הזו ומספק תפיסה אחרת על החוויה האסיאתית האמריקאית.
טייגר טייל לא ממש עושה רומנטיזציה לחוויית המהגרים אלא נוגע בחלומות נכזבים. זה מראה שהחלומות לעשות את זה בארץ זרה של הזדמנויות יכולים להתממש. זה גם יכול להיות קשה, לא סלחן ומקהה. טראומה זו קשורה לעתים קרובות לזיכרונות העבר ולחלומות העבר ש-Tiger Tail יוצר יפה בצילום שלו.
לחלומות הנכזבים האלה המעורבים במסורת ובציפיות יכולים להיות גם השפעות קשות על ילדי המהגרים. הציפייה העולה מחלומות יכולה להיות מונחת על ילדיהם באופן לא מודע. מערכת היחסים הזו נראית ב-Tiger Tail דרך מערכת היחסים של Pin Jui עם בתו, אנג'לה. יש צורך אנושי לרצות את הטוב ביותר עבור ילדינו, אבל לחיות חיים של מאבק ואובדן עלולים לעתים קרובות להיות השפעות שליליות אפילו עם הכוונות הטובות ביותר.
סרט דו לשוני
בשנת 2019 זכתה הבמאית והכותבת לולו וואנג לשבחי המבקרים ולהצלחה עבור סרטה הדו-לשוני "הפרידה".הוא זכה באז אוסקר והיה מועמד לשני גלובוס הזהב. זה הוכיח שסרטים דו-לשוניים ניתנים לשיווק ולבנק בפורמט הסטרימינג החדש של הפצת סרטים וסדרות טלוויזיה.
הפרידה סיפרה גם את סיפור חווית המהגרים האסיאתית האמריקאית. בעבר, מפיצי סרטים וחברות הפקה העבירו סרטים דו-לשוניים מכיוון שהם ראו אותם בלתי ניתנים לשיווק. בפורמט הסטרימינג החדש, זה משתנה. לחברות סטרימינג יש טווח רחב ומגוון יותר בקהל הצופים שלהן. זה מאפשר סרט, נגישות לטעמים שונים של אנשים ונראות רחבה יותר.
Tiger Tail הולך בעקבות הפרידה, ובתקווה, זה פותח דרך חדשה לגמרי לא רק לספר סיפורים על חווית המהגרים אלא לספר סיפורים מגוונים שיש להם עושר בשפה ובתרבות. בעולם שגלובליזציה במהירות, אנו זקוקים לסיפורים שיעזרו לנו להבין מאיפה כולנו באים ושיש לנו משיכה לאותן חוויות אנושיות.
