סרטו האחרון של ספייק לי, Da 5 Bloods, לא מספר רק סיפור על גזענות בצבא במהלך מלחמת וייטנאם. זה סרט אנטי-מלחמתי שחשף את מלחמת וייטנאם דרך עדשת הקולוניאליזם ונקודת המבט של חיילים עם PTSD.
דרמת המלחמה עוקבת אחר קבוצה של ותיקי מלחמת וייטנאם מזדקנים שחוזרת לווייטנאם בחיפוש אחר שרידי המפקד שנפל שלהם, כמו גם את האוצר שהם קברו בזמן ששירתו שם. צוות השחקנים הוא כוכב בגלם את הטראומה שעוברים הוותיקים הללו. צוות השחקנים המגוון כולל שחקנים מאמריקה שעבדו בקביעות עם לי וכן שחקנים מצרפת, פינלנד ווייטנאם.
לי השתמש בצילומים של אירועים היסטוריים מסוימים לשימוש רב. הוא הדגיש את האפליה והגזענות שחוו החיילים האפרו-אמריקאים במהלך מלחמת וייטנאם. הסרט גם מדגיש את הטראומה והעוינות מנקודת המבט הווייטנאמית. Da 5 Bloods נושא מסר שכל הצדדים המעורבים במלחמת וייטנאם סבלו והפסידו.
לדיאלוג בסרט יש אווירה שייקספירית מסוימת, במיוחד עם כמה מונולוגים. זה סרט טיפוסי של ספייק לי שלא מושך שום אגרופים ושום נושא רגיש על מלחמת וייטנאם אינו אסור לו.
הופעה מופתית מאת דלרוי לינדו
Da 5 Bloods הופך במהירות לאחד הסרטים הטובים והחשובים ביותר של ספייק לי. השחקן שבאמת היה לו הופעה מתפרצת הוא דלרוי לינדו. לינדו מגלם את פול, יוצא מלחמת וייטנאם אפרו-אמריקאי, שהוא תומך טראמפ חובש כובע של MAGA. פול גם סובל מטראומה פנימית בגלל המלחמה וסובל מ-PTSD.
זה עדיין מוקדם בשנה עבור באז אוסקר אבל המבקרים כבר קראו להופעתו של לינדו כראויה לאוסקר. ההופעה של לינדו כפול ראויה לשבח. ככל שהסרט נמשך ההופעה שלו מתחילה להשתנות ולוקחת אותך למסע במוחו של חייל שמתייסר נפשית מהעבר.
לינדו הוא שחקן ותיק מלונדון, אנגליה. הוא אמין עם מבטא אמריקאי. הוא גילם דמויות אמריקאיות בסרטים שוברי קופות כמו Get Shorty, Gone In 60 Seconds, ומלקולם אקס של ספייק לי. לינדו גם עבד עם לי על Crooklyn ו-Clockers. לינדו אולי לא שם מוכר אבל הוא שחקן מוכשר שבעבר היה מועמד לפרס טוני ושחקני המסך.
רוחות העבר
מסוכן אפס לשדות מוקשים פעילים, Da 5 Bloods ממש חופר שלדים ממלחמת וייטנאם. זה לא רק מראה את נטל הטראומה שחוו ותיקי מלחמה אמריקאים אלא גם איך מדינת וייטנאם מתמודדת עם הטראומה שלה ממלחמת וייטנאם.
הסרט צולם בהו צ'י מין סיטי, בנגקוק וצ'אנג מאי. הוא השתמש בג'ונגלים הטרופיים של האזורים הסובבים הללו בצורה נהדרת עם תקציב מוגבל לסרט מלחמה. רצפי הקרב אינם משוכללים. זה לא סרט על סצנות קרב נהדרות, אלא איך לקרבות במלחמה יכולות להיות השפעות קוגניטיביות ארוכות טווח על לוחמים.
זה גם מדבר על כך שמלחמת וייטנאם והאירועים שהתרחשו במהלך המלחמה עדיין משפיעים על כל הצדדים המעורבים. מנקודת המבט הוותיקים של אפרו-אמריקאים, שיטות ההפליה של הצבא האמריקני כלפי אפרו-אמריקאים הטילו עליהם נטל כבד במהלך המלחמה. זה נטל שמורגש עד היום.
מנקודת מבט וייטנאמית, זו מדינה שרק מתחילה לצאת מעברה האלים. לי עושה עבודה נהדרת, כולל צילומים של וייטנאם כיום עם הערים התוססות שלה, תוך שהוא מצמיד אותם עם הצילומים ההיסטוריים של זוועות המלחמה בעבר.
סרט מלא תקווה
למרות הנושא הכבד, Da 5 Bloods הוא סרט עם מסר מלא תקווה. אל תדאג לא יהיו כאן ספוילרים.
למרות היותו סרט על מלחמה וסרט שיש לו חלק ניכר באלימות, המסר האנטי-מלחמתי של Da 5 Blood ברור. זה סרט שמאלץ אותך להיות אינטרוספקטיבי. הפרטיטורה המוזיקלית של הסרט גם נותנת את הטון במסר שלו. התוצאה כבדה על המוזיקה של מרווין גיי וכוללת כמה מלהיטיו הגדולים ביותר. הוא מכיל שישה שירים במיוחד מהאלבום What's Going On של מרווין גיי. זה די הולם בהתחשב מדוע ומתי נוצר האלבום.
הניקוד, המסר של הסרט וביצועים נהדרים של צוות השחקנים, כולם הופכים את Da 5 Bloods לסרט מלחמה חשוב לתקופתנו. מאז BlackKkKlansman לי ראה התעוררות בסגנון הקולנוע שלו וסיפור הסיפורים שלו. הקול שלו מאוד מובחן ולעתים קרובות נועז. זה יהיה מרגש לראות מה צופן העתיד עבור לי, אבל לעת עתה, יש לחגוג את Da 5 Bloods כסרט חובה לצפייה נגד המלחמה.
