דיסני תמיד הוציאו להיט אחר להיט, הסרטים שלהם מגבשים את עצמם כקלאסיקה לדורות הבאים. אבל בשנים האחרונות, זה כאילו דיסני גדלה עם הקהל שלה, מייצרת סרטים מדהימים שמרגשים את הקהל עד דמעות וחוקרים כמה נושאים אינטנסיביים להפליא שרוב האנשים נרתעים מלדבר עליהם.
אבל למרות שדיסני עברה לנושאים ענקיים כמו טראומה דורית, המותג זוכה להצלחה פנומנלית וסוחפת, במיוחד עם Encanto, שלמרות היותו קופה בקופות, היה להיט ענק בשירות הסטרימינג של דיסני+, כשהמעריצים נהיו אובססיביים למוזיקה של לין-מנואל מירנדה.
למה דיסני 'גדלה'?
המעבר של דיסני לנושאים שעשויים להיראות "לא מתאימים" לילדים, או לנושאים שילדים אולי לא בוגרים מספיק כדי להבין, עדיין עובד ומהדהד את הקהל שלו.
למרות שילדים אוהבים את דיסני, ברור שדיסני יודעת שהקהל שלה השתנה בשנים האחרונות, ונראה שהרבה מהסרטים שלהם נוצרו לא רק לילדים, אלא גם להורים שלהם, במיוחד בני דור המילניום - אנשים שגדלו עם דיסני.
האמת העצובה מאחורי ההצלחה של דיסני היא שיש דרישה לחקור נושאים כמו טראומה דורית. זו אותה סיבה שבגללה מיליוני אנשים התאהבו באנקנטו ולשיר שלו "Surface Pressure" היו מילים שפגעו במעריצים.
איך 'Encanto' חוקר טראומה דורית
"תן לזה את אחותך, זה לא כואב, ותראה אם היא יכולה להתמודד עם כל נטל משפחתי" הוא בבירור מילת השיר עבור המעריצים המבוגרים של דיסני וריגש את האומה. כי האמת העצובה היא שלרוב האנשים יש הבנה עמוקה של השפעות הטראומה.
Encanto חוקר טראומה דורית, יחסים משפחתיים וכיצד הלחץ מהדור הישן ביותר יכול לגרום לדורות הצעירים לא להרגיש "טובים מספיק" כשהם מנסים לשמור על ערכי המשפחה ולשאת את המשקל של מורשת. יש את אבולה, שרוצה שהכל יהיה מושלם, ויש את הנכדים שלה, שנאבקים בלחץ של שמירה על התדמית הזו בפני הקהילה שנשענת עליהם ועל כוחותיהם.
ואז יש את מירבל, הגיבורה שמעולם לא קיבלה כוח בילדותה, מנסה למצוא את מקומה תוך שהיא מגלה בלי משים את הסדקים במשפחתה ה"מושלמת".
מה שמירבל בעצם עושה זה לשבור את הטראומה שהתרחשה כבר שנים, שעברה בטעות בדורות, והטראומה המשפחתית הזו נחקרת בצורה ידידותית לילדים, שהדהדה במידה רבה עם חברים מבוגרים יותר בקהל שלה, וסטטיסטיקה מראים סיבה לכך.
סטטיסטיקות מציגות אמת הרסנית על יחסי משפחה וטראומה
קארל פילמר, סוציולוג של קורנל, גילה במחקר שלו שכמעט 30 אחוז מהמבוגרים האמריקאים מנוכרים באופן אומלל מקרוב משפחה. העלייה הזו במערכות יחסים מתוחות או מנוכרות באה לידי ביטוי בהרבה סרטי דיסני. למשל, יש מערכת יחסים מתוחה ב-Soul בין ג'ו גרדנר לאמו, בלוקה יש אמא מגוננת יתר על המידה, ולחבר של לוקה אלברטו יש אבא נעדר, וב-Turing Red יש מאבקים בין מיי לאמה.
יותר משני שלישים מהילדים דיווחו על אירוע טראומטי אחד לפחות עד גיל 16. מאז 2019, מחקרים צופים כי לפחות 1 מכל 7 ילדים חווה התעללות ו/או הזנחה בשנה אחת. יש סיבה שלמבוגרים יש קשר כל כך עמוק ומלא נשמה עם דיסני; זה בגלל שהוא משקף משהו שהוא נפוץ מדי.
הסיבה שדיסני כל כך מצליחה היא שהיא אף פעם לא נרתעה מ"הדברים הגדולים" ונראה שיש לה הבנה עמוקה של הצרכים הרגשיים של הקהל שלה.זה כאילו דיסני יודע שהאנשים שצופים בסרטים שלהם זקוקים נואשות לעזרה במערכות היחסים המתוחות שלהם וב"ריפוי הילד הפנימי".
מעריצים הודו לדיסני על הסרטים שלה
"אני אוהב עד כמה TurningRed מתאים בעידן החדש הזה של דיסני מבינים שהקהל שלהם זקוק לקצת ריפוי מטראומה דורית", צייץ אחד מעריצי דיסני. "כן, גם ל-Encanto וגם ל-TurningRed יש שתי תרבויות שונות- אבל לשניהם יש את המסר החזק הזה של ריפוי ולהיות עצמך!"
"אני ממליץ בחום לצפות ב-"Turning Red" בדיסני+!" מעריץ אחר של דיסני צייץ בטוויטר. "זה סרט כל כך נהדר להתבגרות עם הסמליות והחיבור הכי מקסימים לתקופות ולאופן שבו רואים אותן בדרך כלל בחברה. הוא גם נוגע לטראומה דורית. ריפוי פנימי של ילד fr."
"אני מבין שבני המילניום עושים סרטים עכשיו… אבל האם כל סרט של דיסני/פיקסאר צריך להיות על התגברות על טראומה דורית? המטפל שלי יכול לעבוד כל כך מהר", התלוצץ משתמש אחר בטוויטר.
"תודות לאנקנטו ולהפוך לאדום, הטראומה הדורית שלי מתפרקת ונרפאת", צייץ מעריץ אחר של דיסני, מהדהד את מה שהרבה מעריצי דיסני מרגישים עכשיו.
זה גם גורם למעריצים לצפות את Lightyear, שתצא ביוני 2022, בהתרגשות ובפחד כאחד. מה יעביר את מעריצי דיסני בשלב הבא?
