ה'יעשו, נכון?' קו העלילה רחוק מלהיות ייחודי. זה היה נוכח בכמה מהסיטקומים הטובים ביותר בכל הזמנים, כולל בקודמו של פרייזר, Cheers. אבל היה משהו מיוחד באמת בקו העלילה של ניילס/דפני בימים הראשונים של הספין-אוף של Cheers. למרות שחלקם עשויים למצוא את האובססיה של ניילס לדפנה מעט בעייתית (אחרי הכל, יש כמה פרקים של פרייזר שהיו אסורים היום), רובם חושבים שזה היה אחד ההיבטים הטובים ביותר של התוכנית. כמובן, הליהוק לא פגע בעלילת המשנה המתמשכת של אהבה נכזבת… או כל עלילה אחרת לצורך העניין…
חוץ מהקאסט של פרייזר שהרוויח סכום כסף מדהים מהתוכנית, הם גם הפכו לאחת מקבוצות השחקנים הטובות ביותר שנאספו אי פעם לסיטקום.למעשה, היה זה צוות השחקנים של פרייזר שבסופו של דבר יצר בשוגג את קו העלילה שהביא את ד ר ניילס קריין של דיוויד הייד פירס לדרוך על דפני מון במשך שנים. ליתר דיוק, דיוויד, שלא נראה כמו פעם, בעצם הגה את הרעיון שהדמות שלו תיפול על עובדת הבריאות של אביו. באופן חכם, כותבי התוכנית החליטו לחקור את הרעיון…
דיוויד הייד פירס יצר בטעות את סיפור הנילוס/דפני קראש
במהלך ראיון ל-The Archive Of American TV, שניים מהכותבים הוותיקים ביותר של פרייזר, דיוויד איזקס וקן לוין, הסבירו שלא הייתה כוונה מקורית ליצור ניצוץ בין ניילס ודפני. כלומר, אחד מהסיפורים האייקוניים ביותר של התוכנית כמעט אף פעם לא נוצר.
"זה היה כמעט כמו תאונה משמחת, אני חושב," אמר דיוויד איזקס לארכיון הטלוויזיה האמריקאית. "[ניילס ודפני] אפילו לא נפגשים עד הפרק השני או השלישי, אולי הפרק השלישי.כזכור, לא הייתה שום תוכנית גדולה למה שהפך לאהבה הנכזבת שהיה לו עליה. והוא לא מודע לזה."
לפי דיוויד, היה זה השחקן דיוויד הייד פירס שיצר את העלילה על ידי בחירת משחק ספציפית.
"הוא בערך הסתכל עליה. אבל היא הלכה לידו ו[דיוויד] בחר לרחרח את שערה. כאילו זה היה ארומה מתוקה."
לבחירה הזו הבחינו הכותבים שחשבו, "האם זה לא יהיה מצחיק אם היה לו את המחאה המדהימה הזאת? אם הוא פשוט ישתכר לגמרי ממנה בכל פעם שהיא בחדר אבל היא לא יודעת את זה. אני חושב שזה קצת התפתח בזה", הסביר דיוויד. "זה פשוט צמח מרגע או מרגעים כאלה ואז היו לו חיים משלו במשך שבע או שמונה עונות טובות עד שאמרנו 'בסדר. אנחנו צריכים לעשות עם זה משהו אחר'."
למה היוצרים של פרייזר החליטו ללכת עם ההצעה של דיוויד הייד פירס
התסריטאי קן לוין הסביר ל-The Archive Of American Television שהבחירה ללכת עם הסיפור של ניילס/דפני הייתה דוגמה למה פרייזר הייתה תוכנית כל כך טובה.
"כשיש לך סדרה חדשה לגמרי, אתה רוצה להקדים ובכל זאת אתה רוצה להשאיר את עצמך פתוח לדברים בלתי צפויים אבל נראה שהם פשוט לוחצים", הסביר קן. "אתה לא רוצה שיכתבו כל כך הרבה פרקים בשורה שאין לך מקום לסטות לכיוון אחר. אם פתאום אתה רואה שאתה פוגע בזהב. וזה סוג של איזון אבל במיוחד עם סדרה חדשה, בשלב מוקדם, אתה מתנסה בדברים. ואתה סוג של רואה מה הקהל אוהב ומה הקהל לא אוהב. ואת החוזקות של הקאסט שלך וכאלה. אבל מתי משהו כמו [בחירת המשחק של דיוויד הייד פירס] מגיע, אתה צריך להרים את האנטנה שלך ולומר, 'אני חושב שיש בזה כסף. בוא נסחף לכיוון הזה'. אפילו אם זה אומר לכתוב מחדש ולשנות כמה דברים."
קן המשיך ואמר שהכיוון החדש שאליו דחף אותם דיוויד הייד פירס היה טוב יותר ממה שהם התכוונו במקור. נראה שזו פרספקטיבה שהובילה את יוצרי פרייזר במורד מספר נתיבים חכמים. הם שכרו את אחד הקאסטים הטובים ביותר בתולדות הסיטקום. לא לעקוב אחר האינסטינקטים שלהם בזמן שהם מצאו את הדמויות שלהם ובנו כימיה אחד עם השני הייתה טעות גדולה. מי יודע איזה סוג של עלילה היינו מקבלים אילו הכותבים לא סומכים עליהם. אבל סופרים אלה היו בראש מלאכתם והכימיה בין הנילוס של דייוויד וג'יין ודפנה הייתה בלתי ניתנת להפרכה. הסיפור כמעט כתב את עצמו.
