השם
Britney Spears' ניתז בכל הכותרות השנה יותר מכל אחת אחרת מאז ימי הזוהר שלה בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. הליכי משפטה בשמרנות משכו את תשומת הלב של התקשורת והמעריצים כאחד, שהתאגדו כדי ליצור את תנועת FreeBritney כדי לתמוך בעצמאותה ובחופשותה מההתנהגויות הפוגעניות של אביה. נטילת זכוכית מגדלת על מנת להצליח, וחשוב מכך, נפילתה הציבורית המהירה, מניבה כמה אמיתות לא נוחות. היא הייתה מתבגרת מוכשרת בלואיזיאנה שנלקחה מהחשיכה ונדחפה לאור הזרקורים, נועדה לבצע גרסה של מיניות בוגרת מדי לגילה הצעיר, ולאחר מכן הושחתה במשך שנים כשסבלה מהשלכות נפשיות ורגשיות ממשיות כתוצאה מהתהילה שלה..
קל לראות איך ציר הזמן מתנגן במושגים ובתוכן של כל אחד מתשעת אלבומי האולפן שלה. אם האמירה נכונה, ש"תמונה שווה אלף מילים", אנחנו אמורים להיות מסוגלים לעקוב אחר התפתחות הקריירה והתדמית הציבורית שלה דרך כל אחת מתשע עטיפות האלבומים. הנה ההקשר של כל אחד מאלבומיה של בריטני ספירס וההסבר כיצד הוא התאים למסלול שלה.
9 '…Baby One More Time'
האלבום שהתחיל הכל. בריטני ספירס הזמינה את עצמה ללייבלים כ"שריל קרואו צעירה ועכשווית יותר", אבל הלייבל רצה שהיא תלך יותר לפופ בגלל האופן שבו קבוצות כמו Backstreet Boys ו-Spice Girls שלטו בסצנת המוזיקה. הם רצו להדגיש את כישורי הריקוד שלה ולשווק אותה כטיפוס מהנה, שאפשר להתחבר לילדה ליד הדלת, אבל עדיין לשלב את המשיכה הסקסית שידעו שימכור תקליטים. האלבום הראשון שלה עוסק בהליכה על הקו הדק הזה. על הכריכה היא נראית בריאה ונינוחה, עמוסה ומתוקה.אבל יש לה חצאית חושפנית שמדגישה את רגליה, בחירה עדינה שמתאימה גם לשלומות וגם למשיכה מינית.
8 'אופס!… עשיתי את זה שוב'
בדיעבד, אנחנו יכולים לראות שהרבה מהדרכים שבהן התייחסו לבריטני ספירס כאמנית צעירה היו בלתי הולמות. אלבומה השני, Oops!…I Did It Again, שווק כרגע ה"התבגרות" של בריטני, שבו היא הפכה מנערה תמימה לאישה צעירה חונקת. עטיפת האלבום מציגה בריטני למראה מבוגרת יותר עם מבט עשן הרבה יותר סקסי מהחיוך הנוצץ על עטיפת אלבום הבכורה שלה. האמצע שלה חשוף, הזמנה לקלוט את גופה ולעשות אותה מינית. המיניות הזו היא שאחר כך תשמש נגדה כדי להביש ולהוריד אותה.
7 'Britney'
בשלב זה, נראה שלבריטני עדיין הייתה כמות סבירה של השקעה בפיתוח האלבומים שלה, והיא רצתה לגרום לאלבום האולפן השלישי שלה להיראות ולהישמע אישי יותר.היא הייתה שותפה לכתיבת שש מתוך שנים עשר רצועות האלבום והצהירה שהיא רוצה שהאלבום ילכד דור ישן יותר. בסיס המעריצים שלה לפני כן היה בעיקר בנות נוער ונערות. עטיפת האלבום מציגה את בריטני נראית גולמית במצב פגיע, גופה סגור ומקופל לתוך עצמה, מדברת על האופי האישי של תוכן האלבום.
6 'In The Zone'
כשבריטני לא הופיעה טוב, למנהלי המותגים היה קל לבודד את הבעיה: הסאונד המבוגר יותר שלה פשוט לא עבד. בריטני גם יצאה ממערכת יחסים סוערת של 3 שנים עם ג'סטין טימברלייק והפרידה הפומבית טלטלה את העניינים גם עבור התדמית והקריירה שלה. בניסיון לנגן את זה בטוח, עטיפת האלבום In the Zone פשוט כללה צילום מקרוב של פניה. בדרך זו, הצוות יכול למנוע צעד שגוי על ידי תמונה של גופה במבט שהציבור יכול לראות בתמימות מדי או מיניות מדי. השטיפה הכחולה מזכירה מועדון לילה פועם, שם נרדף לצליל הבוגר שלה.
5 'Blackout'
המילים ב-Blackout סובבות סביב אהבה, בדיקה תקשורתית, לחץ, תהילה, סקס ומועדונים, והסגנון קרוב הרבה יותר לפופ אלקטרוני, דאבסטפ ודאנס פופ מאשר אלבומים קודמים. עטיפת האלבום נראית דומה לעטיפות אלקטרופופ אחרות, אירופאיות יותר באותה תקופה. היא אמרה למראיינים שהיא מרגישה יותר מתמיד בשליטה בקריירה שלה, לאחר שלקחה על עצמה יותר מחובות ניהול משלה, והפוזה החזקה שלה על השער מציגה אישה בפיקוד, נושא הכוח שלה.
4 'Circus'
Circus הציג מילים לוהטות ומתעמתות כמו אלה ב"Womanizer" או דימויים מעוררי תבערה (כלומר "לפצח את השוט הזה" וכו' ברצועת הכותרת של האלבום). נושא הקרקס של אמנות האלבום התאים לתחושה של בריטני שהיא בשליטה ו"מנהלת את ההופעה". היא לא רק הייתה בובת פופ, רקדה את הצעדים שנקבעו על ידי תווית, היא הייתה מנהלת הזירה של האימפריה שלה, "מוציאה מעצמה" ו"הופכת את זה לוהט."
3 'Femme Fatale'
עם קצב הריקוד היחודי שלה בשילוב עם תחושת רוק המנונית חדשה, בריטני הלכה על אווירה "רוחשת" או "צורבת" באלבום הזה. הקצבים התעשייתיים והמילים האירוטיות העניקו את עצמם היטב לקונספט ה-"femme fatale", ובהתאם לכך, בריטני נראית נשית ועוצמתית על עטיפת האלבום, מראה ה"סירנה" אפילו מתאם יפה עם הסירנות הפותחות את אחד הסינגלים המצליחים של האלבום, "'עד סוף העולם."
2 'Britney Jean'
העטיפה של בריטני ג'ין, שמציגה את בריטני ספירס בשחור-לבן, עונה על הנושאים של האלבום על הבדידות והשטחיות של חיי הפופ. דמותה נראית כמעט הולוגרפית, מהנהנת לאופי המיוצר של דמותה הציבורית, והשחור והלבן מעידים על בדידות. הלב והטקסט הניאון כחול וורוד מרמזים על התחושה של שנות ה-80 שיש לרבים מהרצועות.
1 'תהילה'
עטיפת האלבום של Glory של 2016 הייתה סטילס מצילומי הקליפ של הרצועה שלו "Make Me…" העטיפה שוחררה בשנת 2020, הפעם תמונה שלה מתפתלת במדבר בזהב זעיר בגד ים, עם שרשראות מתחתיה כאילו היא השתחררה מהן. התמונה המינית המוגזמת מעידה על כך שהיא השתחררה מ"השלשלאות", או מההגדרה של הציבור מה היא צריכה להיות, וכבר לא אכפת לה אם מישהו חושב שהיא מינית מדי, תחושה משחררת לכוכבת פופ שאנו מקווים. יש בה אלבומים רבים נוספים.
