כשזה מגיע לקולנוע, Brad Pitt עשה כמעט הכל. היו לו תפקידי אקשן, שיחק בראש רומנטי, היה בכמה מקומות מצחיקים וכל תרחיש אחר שמעריצים יכולים לדמיין. בנוסף, הוא שימש גם כמפיק ובמאי עבור כמה פרויקטים.
לא כל סרט זכה להצלחה, וחלקם הופיע בצורה תהומית לחלוטין בקופות, למרות ששחקן ראשי חתיך הודבק על כרזות הקידום. למעשה, מעריצים כינו את אחד הסרטים של פיט המשעמם ביותר אי פעם.
עם זאת, לאורך כל זה, בראד תמך בכל פרויקט שהשתתף בו והיה פתוח ללא בושה בכל הנוגע לתפקידים שהוא מקבל.
אז לגלות שיש תפקיד אחד שבראד שנא כל כך שהוא ניסה לצאת מהחוזה שלו היה קצת הפתעה עבור המעריצים. להגנתו, זה היה מזמן, והוא כנראה גדל המון כשחקן מאז.
אבל כפי שנולה הסבירה, הצילום של 'ראיון עם הערפד' היה "אומלל" עבור בראד. הסרט מ-1994 מיקם את בראד וטום ככוכבים שותפים במאמץ מפתיע בתקציב גדול. זה אולי לא ראה את אותה הצלחה כמו 'דמדומים', מבחינת ערפדים, אבל 'ראיון' היה צעד חיוני למדי בדרכו של בראד לעבר תהילה עולמית.
בכל זאת, ציטטת נולה, בראד היה "אומלל" על הסט לאחר שבילה שישה חודשים "בחושך [מצמץ]". חלקים מהסרט צולמו באתר בניו אורלינס, לואיזיאנה, על מטע ובבתי קברות בפועל.
אבל חלקים ממנו צולמו גם בלונדון, "בסוף החורף", אמר פיט. הוא כינה את הסט "קלחת, המאוזוליאום הזה" וציין שברגע שסיימו לצלם להיום, כבר היה שחור גמור בחוץ.
לא רק הסביבה - והאיפור הדביק, עדשות המגע הצהובות ותסרוקת "מלך האריות" - הורידו את בראד, אלא שהתפקיד שלו גם היה "לא מעניין" ו"פסיבי", אמרה נולה. אחרי הכל, הפרויקט המקורי שהוצג בפני בראד היה מבוסס על ספר; התסריט ירד כל מה ש"מעניין" בדמות שלו.
אבל המחיר של התעלמות מהסרט היה פשוט גבוה מדי, למרות שבראד, למרבה האירוניה, הרגיש שהתפקיד שואב ממנו את החיים. הוא התקשר לחבר מפיק, מסכם נולה, שאמר לו שזה יעלה 40 מיליון דולר לפרוש מהפרויקט.
בדיקת הריאליטי ההוא (אפילו בראד אינו מיליארדר) הוכיחה לבראד שהוא צריך "להתגבר" ולראות את הפרויקט עד תום, הוא נזכר. והתוצאה לא הייתה נוראה; Rotten Tomatoes דירג את 'ראיון עם הערפד' במקום ה-26 ברשימת הפרויקטים שלה בפיט. אז, לא נורא ולא מצוין, אבל איפשהו בינוני.
פיט חשב בסופו של דבר את החוויה לתרגיל בצמיחה אישית, וסביר להניח שהוא לא ניסה לצאת מהסט מאז.
