התאמת רומן לסרט או לתוכנית טלוויזיה זה תמיד קצת הימור. בעוד שחלקם מצליחים, כמו סדרת Sandman של נטפליקס, המבוססת על סדרת הרומנים הגרפיים האהובים מאת ניל גיימן, אחרים, כמו חלק מיצירותיה של אן רייס, פספסו.
אז יש עיבודים למשחקי וידאו, שכמעט אף פעם לא נראה שהם עובדים.
אבל מדי פעם, סרט או תוכנית מפיחים חיים חדשים בחומר המקור הקיים. זה ללא ספק המקרה עם הקומדיה/דרמה הרומנטית של אודרי וולס מ-2003, Under The Tuscan Sun.
הסרט, שהתבסס על הרומן של פרנסס מייז באותו השם, מפנה סיפור נהדר ממילא למשהו הרבה יותר קולנועי ובסופו של דבר רגשי. אין ספק שדיאן ליין היא אחת הסיבות העיקריות לכך.
בסרט, פרנסס של דיאן בורחת לאחוזה מתפוררת באיטליה לאחר שגילתה שבעלה מנהל רומן. היא נתמכת על ידי חברתה, בגילומה של סנדרה או, ושלל גברים איטלקים שכולם מתחרים על תשומת לבה. הסרט מקסים, אין ספק. אבל זה גם מוזרק בפאתוס שרבים מאלה שמטפחים לב שבור יכולים להתייחס אליו. אבל לדיאן נדרשה התגלות כדי להבין זאת באמת בעצמה.
למה דיאן ליין לא הבינה תחת השמש הטוסקנית
בראיון ל-Vulture, דיאן לנם שיתפה את חיבתה הגדולה ל-Under The Tuscan Sun וכן לכותבת/במאית שלו אודרי וולס, שנפטרה באופן טרגי ב-2018.
"אני זוכר שנפגשתי עם אודרי בפעם הראשונה, והיא הסבירה לי משהו שהיה כמו נורה שנדלקת לי בראש. לא הבנתי שהאישה הזו הולכת להפוך לחברה יקרה בחיי. ושנורות שנדלקות מעל ראשי יתרחשו כתוצאה מהאינטראקציה שלנו ומההשפעה שלה עליי כל עוד אוכל לשמור אותה בחיי."
דיאן המשיכה ואמרה שההעצמה של אודרי כלפיה "חתכה" את הספק העצמי שלה.
"כשאמרתי לה, 'אני חייב להיות לגמרי כנה איתך. אני קורא את התסריט ואני לא רואה את ההומור. אני יודע שאני פגום בהבנה שלי כאן' - והיה לה פשוטו כמשמעו להסביר משהו שהפך לי כל כך ברור במבט לאחור: כל הומור נובע מכאב. המרחק שאנו מקבלים מהכאב הזה הוא שמאפשר לנו לצחוק על עצמנו, ואיזה דבר מרפא זה."
דיאן ליין קשורה קשר עמוק לדמותה בתחת השמש הטוסקנית
דיאן מאמינה שאחת הסיבות לכך שרבים אוהבים את הספר המקורי, שנכתב על ידי פרנסס מייז (שחולקת את אותו שם כמו הדמות שדיאן גילמה), היא עד כמה הוא רענן. אבל היא מזכה את אודרי וולס על הכנסת ההומור לתוכו.
"אודרי לקחה את החוכמה הפנימית שלה ואת ההומור המתבטל ואהבתה לנשים (ואת עצמה כאחת), ואת תהליך הצמיחה של התבגרות מול בוסרית - לסמוך על עצמך יותר - היא שילבה את זה בספר, "דיאן אמר.
"מבחינה נושאית, היה שרשור דומה: [הספר] נכתב על ידי אישה, וזה היה המסע שלה, שקיבלה חיים חדשים באיטליה. אבל היא עשתה את זה עם בעל! אז הסרט האם אודרי משלבת את המסע שלה ואת עקומת הלמידה שלה איך לאהוב שוב, מתוך לב שבור. וזה מדהים. כי אתה עובר כל שלב: ספק, אימה, חרטה, חלשות. הכל. האומץ שלך על הרצפה. ובואו התחל משם. איפה שאתה מחליק בתוך הקרביים שלך."
בזמן שהתראיינה ל-The B altimore Sun, דיאן שיתפה שהיא כבר מצוידת רגשית לשחק את התפקיד כשנחת בחיקה.
"התחלתי מאפס כמה פעמים בחיי באותו שלב", אמרה דיאן לנשר כשנשאלה על הערותיה.
"היה לי האומץ לעקור את עצמי ולעבור מניו יורק לקליפורניה כשהייתי בן 18; עברתי לג'ורג'יה עם U-Haul אחרי שהרגשתי את רעידת האדמה הראשונה שלי.הייתי כמו, 'ביי, חייב ללכת!' אבל חזרתי זוחל בחזרה לקליפורניה, בשמחה. אבל בג'ורג'יה במשך 20 שנה, בהיותי תושב במשרה חלקית משלמת מס שם ליד אמי, התרוממתי ברצועות המגפיים שלי ואמרתי, 'אני יכול לעשות את זה'. עשיתי סנטה פה, ניו מקסיקו. המצאתי את עצמי מחדש במונחים של משיכת [רילוקיישן] גיאוגרפי."
דיאן סיכמה ואמרה, "צריך קצת סטואיות. צריך כמה חברים למרחקים ארוכים שהזכירו לך מה אתה חושב, למה זה היה רעיון טוב. למצוא הומור במחסומים התרבותיים - במקרה של הסרט שלנו, זו הייתה השפה האמיתית, שהופכת את זה למצחיק יותר - ולקשר על פני שירה. זה חתיכת סקוטש נהדרת. זה מאוד דביק. אתה יכול להבין מישהו אם יש לו הערכה לשיר שאתה חולק."
בסופו של דבר, Under The Tuscan Sun התגלה כמעט שירה שמעריצים רבים הבינו.
"אנשים היו אומרים לי שהם באמת מעריכים ומרגישים שהם נגעו ב[מתחת לשמש הטוסקנית]," אמרה דיאן. "הייתה תחושה של ידיעה של, 'הרנתי את זה. הרגשתי את הסרבול והניצחון'. זה היה כאילו קראנו את אותו השיר."
