טום ווייטס אהוב על מעריציו מכמה סיבות. מוזיקת האוונגרד העצבנית שלו, המילים האפלות אך הפיוטיות שלו, החוש האופנתי שלו, והתנהגותו המרהיבה אך הנונשלנטית. בכל פעם שהוא מתראיין, טום ווייטס נראה גם כאדם שיכול לצחוק על עצמו וגם כאדם מסקרן ומסתורי.
יש כל כך הרבה רגעי ראיונות מצחיקים ומרתקים עם טום ווייטס, הנה כמה מהרגעים הכי איקוניים שלו בתוכניות לילה מאוחרות עם פאלון ולטרמן, תוכניות אירוח ועוד.
8 כשהוא הביא מלכודת עכברים לדייוויד לטרמן
אחד המראיינים הנפוצים ביותר של הווייטס היה דיוויד לטרמן. לוויטס תמיד היה מה לומר בכל ראיון עם לטרמן, למרות שהוא רק לעתים רחוקות חשף הרבה על חייו האישיים.למרות שלמדנו בראיון אחד הוא לכאורה "נולד במושב האחורי של מונית". בראיון מפורסם אחד עם לטרמן, ווייטס גילה שהוא התחיל לאסוף. בדרך הקלאסית של ווייטס, הוא לא באמת יכול היה לשים תווית על מה שהוא אוסף, אבל הוא התייחס לזה כאל "הסתברות". המוזרות שהוא החליט לחלוק עם לטרמן הייתה מלכודת עכברים מבטון, לא קטלנית, כזו שנעשתה לפני הימים של הקפיצים הקטלניים שהרוב מכירים.
7 יוצאים מערבה באולם ארסניו
לא משנה מי מראיין אותו, ווייטס לעולם לא משנה את התנהגותו. זה כמעט כאילו הוא תמיד באופיו. כאשר מופיעים ב-The Arsenio Hall Show, אנו רואים ניגוד מוחלט בין מנחה התוכנית לבין המוזיקאי. הול תמיד היה חייכן, נמרץ ומהיר לעבוד בבדיחה. ווייטס הכניס גם את הבדיחות שלו אבל בדרכו העדינה המפורסמת. מעניין לראות מנחה שכולו חיוך מראיין גבר שמצב הרוח שלו תמיד כה מפורסם, אך עדיין מצחיק ומשעשע.ווייטס היה בתוכנית כדי לקדם את אלבומו Bone Machine והוא ביצע את הלהיט שלו "Going Out West", אותו מעריצי מועדון הקרב עשויים לזהות מהפסקול של הסרט מ-1999.
6 ראיון הלילה המפורסם שלו עם Fernwood
Fernwood הלילה היה תוכנית האירוח המזויפת. התוכנית לעג לראשים המדברים של תכניות אירוח של שנות ה-70 והיא השיקה את הקריירה של פרד וילארד ומרטין מול. הראיונות של התוכנית היו כולם גאג'ים, ווייטס זכה להשוויץ בצלעות המשחק שלו על ידי השתתפות בקטע. בראיון יש כמה מציטוטי הראיונות המפורסמים ביותר של טום, כמו "אני מעדיף שיהיה לי בקבוק מולי מאשר לובוטומיה חזיתית", ו"תמיד שמרתי שהמציאות מיועדת לאנשים שלא יכולים להתמודד עם סמים". הראיון נפתח בכך שווייטס הפחיד את דמויות המארחים המפונפות עם ביצוע של "הפסנתר ישתה", והציג את קולו המפורסם של ווייטס.
5 ראיון הטלוויזיה האוסטרלי שלו
The Don Lane Show הייתה תוכנית ראיונות פופולרית באוסטרליה, בדומה לתוכנית של דיק קאבט באמריקה. וייטס עשה את דרכו לאוסטרליה לראיון עם ליין ונשאל על סגנון השירה שלו, עלייתו לתהילה, והאם הוא "דואג להישגים". וייטס השיב לו, "לא. אני דואג להרבה דברים, אבל אני לא דואג לגבי הישגים. אני דואג בעיקר מדברים כמו… האם יש מועדוני לילה בגן עדן?"
4 הראיון שלו עם ג'ימי פאלון
לאנשים יש רגשות מאוד מעורבים לגבי איך פאלון מתמודד עם עצמו בראיונות. אבל שוב, אנחנו רואים טום ווייטס רגוע ואסוף, וניתן לציטוט, משב רוח בלי שום סימני רוגז מהבדיחות של פאלון או הצחקוקים הקבועים שלו. ווייטס היה די פיוטי כשדיבר עם פאלון, והוא הסיר כמה מהציטוטים הטובים ביותר שלו פעם נוספת עם טייקים חמים כמו, "האנשים המוכשרים ביותר לנהל את המדינה הם בדרך כלל חותכים שיער ונוהגים במונית."
3 מסיבת העיתונאים שלו
Waits אינו רגיל ברשתות החברתיות. יש ערוץ יוטיוב שמקדם את המוזיקה שלו ואת רגעי השיא בקריירה שלו, אבל אין לו חשבון שהוא מנהל בעצמו. אבל, היה לו רגע מקוון נהדר כשערך "מסיבת עיתונאים" כדי לקדם את סיבוב ההופעות שלו ב-2008. לאחר ששלח שאלות מ"כתבים" ופלט ראשי תיבות של ג'יבריש על מפת הכוכבים שבה השתמש לתכנון הסיור שלו, ווייטס מסכם את הסרטון. כשהיא מסתיימת, המצלמה נסוגה כדי לגלות שהמתין לבד בחדר מלא בכיסאות ריקים לפני שהוא שולף מחט מנגן תקליטים. כל "מסיבת העיתונאים" הייתה כולה מעשה לסרטון מקוון.
2 הפעם האחרונה שהוא היה ב-Letterman
לפני שדיוויד לטרמן פרש מהתוכנית המאוחרת ב-2015 ווייטס הקדיש הופעה לחברו. מה שהיה מהנה במיוחד בראיון הוא שהוא היה באותו זמן עם ג'ורג' קלוני, שכבל את עצמו באזיקים למארח לזמן מה.שוב, וייטס בא עם שקית הציטוטים שלו ותקף את הפרישה הקרובה של לטרמן. "טוב שאתה לא בעסקי הצמיגים… אתה לא יכול לפרוש מעסקי הצמיגים. זה פשוט נשמע כאילו אתה נרשם לעוד זמן." הוא גם הציג את המטרה הפוליטית החדשה שלו, "לשחרר את הגלוטנים!"
1 הפעם שבה הוא הבהיר שהוא לעולם לא יעשה שוב פרסומות
"אני מעדיף חוקן עופרת לוהט. אני שונא את זה." היו המילים המדויקות של וייטס לכתב NPR ג'ואל רוז. ווייטס אכן סיפר פרסומת אחת למזון כלבים בשנות השמונים והוא כל כך שנא את החוויה שהוא נשבע לעולם לא לעשות פרסומות יותר, והוא הקפיד לעולם לא לאפשר לשיריו להשתמש בהן. כשסירב להצעה מפריטו-ליי, החברה הלכה מאחורי גבו של וייטס לשכור זמר שנשמע כמוהו, והם כתבו ג'ינגל שדמה בצורה מסוכנת ללהיט שלו "Step Right Up". ווייטס תבע את החברה בטענה שהוא "אינו כותב ג'ינגל", ועותק מסחרי מכוון כזה של סגנונו פגע בתדמית האנטי-מסחרית שלו.בית המשפט צידד בווייטס ופסק לו פיצויים של למעלה מ-2 מיליון דולר.
