Socialite פריס הילטון חזרה למסך הטלוויזיה כדי לעמוד בראש סדרת נטפליקס שלה בשם Cooking With Paris.
תוכנית הבישול הזו מלמדת את המעריצים איך לבשל תוך כדי "שחיתות" - "הרג" וחיים, מונח שטבע הילטון. הוא כולל טונות של הופעות של סלבריטאים, עיצוב יוצא דופן וטיפים פשוטים לבישול בזמן שכוכבת הריאליטי בת ה-40 מבשלת את דרכה בספר הבישול המקודד בצבע.
בתמצית התוכנית, נטפליקס כותבת, "פאריס הילטון יכולה לבשל… סוג של. והיא הופכת את תוכנית הבישול המסורתית. היא לא שפית מיומנת והיא לא מנסה להיות. בעזרת הסלבריטאי שלה. חברים, היא מנווטת מרכיבים חדשים, מתכונים חדשים ומכשירי מטבח אקזוטיים." הם הוסיפו, "בהשראת סרטון היוטיוב הוויראלי שלה, פריס תיקח אותנו מהמכולת אל הפריסה המוגמרת של השולחן - ואולי היא באמת תלמד את דרכה במטבח."
לפי התיאור, הילטון מסנוורת את דרכה בביקורים כאוטיים בחנויות מכולת, ושואלת את העובדים שאלות מטופשות כמו, "סלח לי, אדוני, מה זה עירית?"
לאחר הופעת הבכורה שלה ב-4 באוגוסט, המעריצים היו אובססיביים מיידית לתוכנית הזו ולקשר שלה. הכוכבות האורחות של הילטון גם מביאות לשמצה כשהיא רוקדת במטבח עם חברותיה, קים קרדשיאן, סוויטי והקומיקאית ניקי גלזר.
מעריץ אחד פרץ, "CookingWithParis הוא באמת אחד הדברים הכי משעשעים שצפיתי בהם מזה זמן מה וזה אפילו לא ציניות. אני מאוד מאורסת. היא מלכה."
אחרת צייצה בטוויטר, "לצפייה ב-CookingWithParis אני בוכה. היא לא יודעת מי מהן הוא בלנדר.. ובישול זה קרדיו HAHAH וגם אני לומד מילה חדשה. Sliving!"
מעריץ שלישי אמר: "CookingWithParis הוא כבר הדבר הכי אייקוני שנטפליקס הוציאה אי פעם ואני רק 10 דקות בזה. לראות אותה מפרידה את המרשמלו Lucky Charms לקערה עשה לי יותר מכל סוג של טיפול שהיה אי פעם."
מעריצים ומבקרים מתלהבים מהסדרה בת 6 הפרקים. המבקרת אליסון פורמן כתבה ב-Mashable, "למרות שהאישיות התיאטרלית של הילטון יכולה להרגיש צורמת מדי פעם והאוסף המבולבל שלה של מסכות פנים מתקופת המגיפה קצת על האף, Cooking with Paris היא תוכנית בישול חמודה שמעריצי הילטון יעריכו."
מבקרת האוכל ג'יה סקסנה כתבה על כמה התוכנית "מקסימה". היא הביעה, "אי אפשר להכחיש שהילטון מקסימה ועדיין מאוד שותפה בבדיחה. היא מתנדנדת במטבח על עקביה, דוחפת עגבניות שרי מסביב למחבת עישון או נשפכת נצנצים אכילים."
זה רשמי! Cooking With Paris הוא להיט גדול ומהדהד את הקהל שלו, לא בגלל שהוא כופה תחושת מטרה על אחרים.אלא, משום שהוא מספק תחושה של פליאה בלתי ניתנת להשגה ובידור חסר תודעה - ועדיין מצליח להיות קשור בצורה מוזרה.
