קודם כל, אמילי בפריז לא בשום צורה, הסקס והעיר החדשה למרות ששתי התוכניות הגיעו מאותו יוצר, דארן סטאר. הוא התחיל לעסוק בזוהר עירוני בטלוויזיה עם בוורלי הילס האיקונית, 90210. Sex and the City היה הטרנסצנדנטיות של סטאר במסחר הזה - תוכנית גולמית ופרובוקטיבית המבוססת על ספרה של קנדיס בושנל בעל אותו השם. סטאר עשה פולחן עם הכשלונות האפוס מהחיים האמיתיים ומהניסים הקומיים שחווה בושנל בעיר ניו יורק ובסצנת ההיכרויות שלה.
בינתיים, אמילי בפריז יוצאת כדוגמה פרודית למעבר לעיר האורות. זה לא מצליח להיות הרפתקה קומית על אישה אמריקאית צעירה שמסתגלת לתרבות חדשה.וזה קשור הרבה לחסרון ההדדי שלו עם סקס והעיר - הדמות הראשית חסרת היגיון שלא לומדת מהטעויות שלה. זו חייבת להיות איזושהי נוסחה פגומה של גיבור, אבל בגרות מעורפלת עטופה בקוטור? זה פשוט דביק.
קשה להתעלם מההקבלה המתגברת של השטחיות בין אמילי קופר לקארי בראדשו. פשוט תסתכל ברשימה הזו של התכונות המשותפות שלהם שהופכות אותם כל כך בלתי נסבלים.
ברור שהם חיים מעבר ליכולתם
אף אחד לא באמת יודע איך אמילי קופר וקארי בראדשו מצליחות להרשות לעצמן את אורח החיים היוקרתי שלהן. לפי גרציה, בעל טור ממוצע כמו קארי מרוויח רק 350 דולר לטור. זה מבוסס על משכורתה של העיתונאית גלנה גולדיס ב-The New York Observer, שם גם קנדיס בושנל כתבה טור היכרויות בתחילת שנות התשעים.
קארי משלמת 700 דולר לחודש עבור דירתה בפיקוח שכר הדירה באפר איסט סייד של מנהטן כפי שטוענת הסדרה (שכר הדירה הממוצע שם הוא למעשה 2000 דולר). גורם לעובדה שהיא תמיד בבגדי מעצבים ובבעלותה כמאה זוגות של 400 דולר מנולו בלניקס. היא גם תמיד אוכלת בחוץ ומסיבות כמעט כל ערב למרות שהיא מודעת לחלוטין למצבה הכלכלי. חברת כרטיסי האשראי של קארי מבקשת מעמית המכירות בדולצ'ה וגבאנה לחתוך את כרטיס האשראי שלה לחצי עם מספריים אומרת די.
אמילי היא רק הגרסה של אמצע שנות ה-20 של קארי. היא מסתובבת בפריז לובשת שאנל או דיור, פוקדת בתי קפה מפוארים ומסעדות יקרות עם משכורת השיווק הבינונית שלה. זה רק עניין של זמן עד שהיא תקבל את רגע כרטיס האשראי שלה מפוצל לשניים. קארי ואמילי שחיות מעבר ליכולותיהן הופכות לטלוויזיה אסקפיסטית טובה. אבל קשה ליהנות מזה כשהוא משחק תפקיד מרכזי בממד כביכול של הדמויות.
הם בקושי עושים עבודה
מה אמילי באמת עושה בכלל? היא רק אומרת שהיא עובדת בשיווק, אבל כל מה שאנחנו רואים אותה עושה זה לצלם תמונות או סרטונים לאינסטגרם. הכיתובים שלה הם גם סתם האשטאגים שאפילו לא מותאמים להופיע בתוצאות החיפוש. זה מאוד דומה לעבודתה של קארי כסופרת. אף סופר לא יכול היה להתפרנס רק מטור שבועי.
תצטרך לכתוב עבור מספר לקוחות בשבוע כדי לשלם חשבונות ושכירות. אז ספק אם קארי באמת יכולה להרשות לעצמה את הקוסמוס הזה שהיא תמיד שותה. אבל איכשהו, אנחנו אמורים להאמין שהעבודות שלה ושל אמילי הם יעדי קריירה. אני מניח שאם לא לעשות כלום ורק להיות האני ה"מופלא" שלך באמת מייצרים מטבעות, בטח.
יש להם דבר נסבל כביכול לגברים תפוסים
בדיוק כשחשבתם שקארי לא יכולה להחמיר, היא בסופו של דבר בוגדת באיידן שו עם מר ביג שהיה נשוי אז לנטשה נגינסקי. אמילי לא טובה יותר. בסוף העונה הראשונה היא שוכבת עם החבר של חברתה הטובה קמיל, גבריאל.
הכל חוזר לנוסחת הגיבור הפגומה, אבל רמאות רומנטית היא רעילה בדיוק כמו הדמויות הראשיות האלה. קארי ואמילי אינן מבוגרים לא מושלמות באופן יחסי. הם מבוגרים שמסרבים בכוונה לעשות בחירות בוגרות או שסובלים מליקויים בקבלת החלטות שנגרמו ממצב נוירולוגי.
הם פשוט זכאים מדי
העולם סובב סביב קארי ואמילי. יש המכנים זאת פנטזיית הטלוויזיה האולטימטיבית, אבל זה פשוט חלול. בואו נדבר על התקופה ההיא שבה קארי לא יכלה להרשות לעצמה לקנות את דירתה בחזרה מאיידן לאחר שהם ניתקו את האירוסין. כל חבריה הציעו בנימוס להלוות לה את הכסף מלבד שרלוט. קארי התעצבנה גם כשהיא אמרה שהיא לא תיקח את הכסף של חבריה בכל מקרה.
היא הסתערה על דירתה של שרלוט כמו תלמידת תיכון קטנה כדי לשאול למה היא לא תציע לה את הכסף. "לא הייתי לוקחת את זה," היא הוסיפה. שרלוט שאלה אז למה זה משנה אם היא הציעה את זה או לא.קארי התעקשה שזה מה שחברה עושה, אבל לפני ששרלוט הספיקה להסביר את טענתה לגבי ההסתייגויות הרציונליות שלה לגבי ערבוב כסף וחברות, קארי פשוט ניתקה אותה ועשתה עליה הכל כאילו היא באמת זכאית לכספה של שרלוט.
שרלוט קוראת לקארי על חוסר האחריות הכלכלית שלה הייתה אמורה להיות גולת הכותרת של הסצנה, אבל קארי עדיין הצליחה להפוך את המושב החם. אמילי מאוד זהה באופן שהיא גם לא פתוחה לדרכיהם של אחרים. כתוצאה מכך, היא נוטה לזלזל הרבה בתרבות הצרפתית. זה היה פשוט כואב לראות אותה מתעקשת שהשף במסעדה טעה בכך שלא בישל את הסטייק שלה יותר.
בתרבות הצרפתית, הטבח של המסעדה הוא המארח. כלקוח, אתה האורח שלהם שלא צריך להתלונן על האוכל לפני שבכלל ניסית אותו.אמילי הייתה יודעת עדיף לא לעשות את זה אילו רק הייתה מתאמצת ללמוד יותר על התרבות הצרפתית במקום לגרום לאנשים סביבה לעשות דברים בדרך האמריקאית. היא אפילו מביעה את הרוגז שלה על השפה הצרפתית יותר מאשר ללמוד אותה. ברצינות, עד היום, האמילי שהייתה צריכה לנסוע לפריז היא עדיין אמילי צ'רלטון של Devil Wears Prada.
