לא משנה מה הסיבה האמיתית מאחורי העסקת קרייג פרגוסון של CBS, התברר שהוא היה להיט בקרב מעריצים. אבל הדבר שחלק מהמעריצים באמת אוהבים אצלו לא קשור להתבטאויות השנונות שלו או למשחקי מילים סרקסטיים.
מעריצים אוהבים את קלות המצלמה של קרייג פרגוסון…
אודישן נורא אולי הפך את קרייג פרגוסון לכוכב אמיתי, אבל עד מהרה הוא למד איך לנהל את עצמו על הסט. מעריצים שצפו בתוכנית הקומית המאוחרת עם קרייג בראש, יודעים שהוא מצחיק לחלוטין, ואפילו מעורר נחירות לפעמים.
הוא קומיקאי, אז כמובן, קרייג פרגוסון יהיה בטוח ובטוח בעצמו. אבל המעריצים גם מעריצים את היכולת שלו לזלזל בעצמו - חובה לכל מי שרוצה להיתפס כמצחיק.
והם אומרים שזה מה שהופך אותו לפלרטט ממש ממש יעיל.
הם מתרשמים מהיכולת שלו לפלרטט
המעריצים מסכימים שהיכולת של קרייג לפלרטט עם כל אחד, פשוטו כמשמעו, היא אחד מרגעי השיא בצפייה בו ב-'The Late Late Show with Craig Ferguson' ובכל תוכנית אחרת שהוא הנחה או הופיע בה (כמו עצמו).
למרות שנדמה היה ששחקנית אחת גרמה לקרייג להתלבט עם הפלירטוטים שלה, המעריצים אומרים שבדרך כלל פרגוסון מקבל את המהלכים החלקלקים האלה, לא משנה את מי הוא מראיין.
מעריץ אחד הציע, "ברצינות המשחק של הבחור הזקן הזה מטורף", ואחרים הסכימו. הם אומרים שזה שילוב של כריזמה ובאמת שיש לו טפיחה על המסך. כפי שציין מעריץ אחד, "לעולם לא תמצא סרטון שלו נראה לא נוח."
הסיבה? הוא רגיל לזלזל בעצמו, וזה הופך אותו למצחיק ואפילו מושך. אבל יותר מזה, זו "חילופי אמון" שהופכת את קרייג גם למצחיק וגם לפלרטט ברמה א'.
המעריצים חושבים שבכך שהוא בטוח בעצמו, קרייג מוציא ביטחון באחרים; הוא מעסיק אותם עם הביטחון שלו. לאחר מכן, הם מגיבים לפלרטט שלו בדרך שהוא מתכוון (שלא יוציאו אותו, בעצם), וזה יוצר בידור מעולה.
לפחות, לצופים שאוהבים דברים כאלה.
לא כל מעריץ רוצה לפלרטט 101 שיעורים מקרייג
יש כמה צופים שלא מסכימים שקרייג הוא פלרטטן אמן. אחד אפילו ציין שהסיבה לכך שהשחקניות המדהימות שהוא מפלרטט איתן, ומרשים איתם כל פלירט מביך שם בחוץ, מגיבות היא בגלל שהן הוכנו מראש.
צופה אחד הציע ש"זה עוזר שהנשים מקבלות הוראה לפני שעת ההופעה להעמיד פנים שהן אוהבות את ההופעות המגעילות של קרייג". ובכל זאת, תומכיו של קרייג אומרים שהוא הרבה פחות "נוצף" מפלרטטים על המסך כמו ראסל ברנד, ושאנשים מגיבים טוב יותר לקרייג מאשר למשל לג'יי לנו או לקונאן אובריאן.
