הזמרת האיקונית והפרפורמרית האגדית, שר, זכתה זמן רב לזכותה של יצירת כמה מהלחנים הטובים ביותר שיצאו אי פעם משנות ה-60 וה-70. אחרי שהדהימה את העולם עם להיט אחר להיט כחלק מהצמד האפי, סוני אנד שר, היא המשיכה ליהנות מתשלומי תמלוגים קבועים מעבודתה הקשה במהלך אותה תקופה מוזיקלית. לפתע, כל הכסף הזה נתפס על ידי אלמנתו של סוני בונו, מרי בונו, שזה עתה ניתקה את שר כלכלית וסירבה לה כל תשלומי תמלוגים נוספים.
מבולבלת ומבולבלת מהשינוי הפתאומי והבלתי מורשה הזה, צ'ר עומדת להפסיד תשלומי תמלוגים בשווי של יותר ממיליון דולר, ונקטה במהירות בצעדים משפטיים והגישה תביעה נגד אלמנתו של סוני בונו, תוך ציון זכותה 50% מכל הרווחים והתמלוגים בכל עת.
זרם ההכנסה של צ'ר נחסם
לא הייתה שום אינדיקציה מדוע אלמנתו של סוני תחליט פתאום שמגיע לה להפקיד 100% מכל התמלוגים לחשבון שלה, מה שמשאיר את שר ללא שום דבר לעצמה. נראה שזהו מהלך נועז ובלתי רציונלי, ונראה שהוא מהלך שעדיין לא הוכח.
המלכות לשירי מגה-להיטים כמו I Got You Babe, ו-The Beat Goes On, מתחלקות בצדק בין האחוזה של שר וסוני, והן היו מאז תחילת מערכת היחסים ביניהם. זרם ההכנסה של שר נחסם על ידי מרי בונו, אבל שר לא מצליחה להבין שום סיבה הגיונית לשינוי הפתאומי הזה.
הצוות של צ'ר שוחח עם העיתונות ומתעקש שמאז הגירושים שלהם ב-1975, בני הזוג ניסחו באופן חוקי הסכם שמציין בבירור שכל אחד מהם יקבלו "חלוקה שווה של רכושם הקהילתי", ושר הוא נחרץ כי הסכם זה כיסה חלוקה של 50/50 של כל התמלוגים.
היא לוקחת את המאבק הזה ישירות לבית המשפט וכבר הגישה מסמכים משפטיים.
הסיום המבלבל
כל הסיטואציה הזו באמת מביכה את המעריצים, וככל הנראה הרחיקה לחלוטין את שר, שלא ידעה שזה בכלל אפשרי.
עבר בערך חודש מאז ששר קיבלה 'הודעת סיום' מאלמנתו של סאני. הניירת הזו הודיעה לה למעשה שהיא הופסקה מלקבל תמלוגים, מבלי שהציעה כל סיבה הגיונית לפעולה נועזת שכזו.
מה שהופך את העניינים לעוד יותר מפוקפקים, היא העובדה שסוני נפטר ב-1998, ועברו 23 שנים תמימות מאז מותו. אם אלמנתו התכוונה להיאבק על כסף, לא ברור מדוע לנסות לסגור את כספיו של שר זמן כה רב לאחר מותו. אם חלוקת התמלוגים הייתה בסימן שאלה, רובם היו מניחים שמרי הייתה משדרת את תלונותיה מזמן.
לא ברור מה גרם לניסיון הפתאומי הזה לשדוד מיליונים משר, אבל העניין הוסלם במהירות למערכת המשפטית, ובתי המשפט יתערבו בקרוב.
