עם מועמדויות לאוסקר עבור BlackKkKlansman והסרט המקורי של נטפליקס A Marriage Story, כמו גם תפקיד בולט בטרילוגיית מלחמת הכוכבים שהסתיימה לאחרונה, קשה לדמיין שאדם דרייבר לא שיחק כל חייו. כפי שהמעריצים אולי יודעים, המועמד פעמיים לאוסקר בילה מספר שנים במארינס לפני שהפך לכוכב הוליוודי.
ובעוד שדרייבר היה גאה לשרת את ארצו, מסתבר שיש סיבה מפתיעה לכך שהוא בסופו של דבר התגייס מלכתחילה.
הנה הסיבה שהוא סיים להתגייס במקום הראשון
כפי שמתברר, דרייבר רצה להמשיך במשחק במשך רוב חייו.עם זאת, זה לא ממש הסתדר לו בפעם הראשונה שהוא ניסה. הוא נבחן לג'וליארד אבל לא נכנס. אז החליט שהוא עובר ללוס אנג'לס ומנסה להיות כוכב קולנוע. בדיוק ככה, הוא עזב את מישווקה, אינדיאנה, נפרד מחברתו לפני שיצא לדרך במכונית לינקולן טאון משנת 1990 שלו בלי שום דבר מלבד חלומות הוליוודיים. "זה היה אירוע שלם", הוא נזכר בזמן שדיבר עם הניו יורקר. "כמו, 'אני לא יודע מתי נתראה שוב. אהבתנו תמצא דרך.' ואז: 'הפלגה טובה, עיר קטנה! הוליווד, הנה אני בא!'"
אפילו לפני שהוא הצליח להגיע ללוס אנג'לס, עם זאת, הדברים כבר לא נראו טוב. למעשה, המכונית שלו התקלקלה כשהיה ממש מחוץ לאמרילו, טקסס והוא השקיע את רוב כספו בתיקון. ואז, כשהגיע סוף סוף ללוס אנג'לס, הוא הפך לקורבן של "הונאה מטורפת מוחלטת" לאחר שביקש מסוכן נדל"ן לעזור לו למצוא דירה. לאחר מכן, הוא הבין שיש לו רק מספיק כסף לדלק כדי לנסוע חזרה למישווקה.עד אז, דרייבר הרגיש "חסר כיוון" והחליט לחזור אחורה. זמן קצר לאחר מכן הוא יתגייס.
הוא התאמן להילחם אבל נאלץ לעזוב לפני שהספיק לפרוס
נהג נרשם להצטרף לנחתים כשהיה רק בן 18. זה היה זמן קצר לאחר התקפות ה-11 בספטמבר, והוא הרגיש שעליו להיכנס לקרב בעצמו. "זה לא היה נגד מוסלמים", אמר דרייבר. "זה היה: הותקפנו. אני רוצה להילחם למען המדינה שלי נגד מי שזה לא יהיה". ושם הוא פגש את הנחתים. "הם קצת השיגו אותי עם כל 'אנחנו לא נותנים לך בונוסים לחתימה'. אנחנו הענף הקשה ביותר של הכוחות המזוינים. אתה לא הולך לקבל את כל השטויות האלה שהצי או הצבא נותנים לך. זה הולך להיות קשה'", נזכר השחקן.
לאחר שעבר את מחנה האתחול, השחקן נשלח לפלוגת הנשק, גדוד 1, גדוד נחתים 1, דיוויזיית נחתים 1 במחנה פנדלטון, קליפורניה שם, הוא הפך למרגמה בקוטר 81 מ"מ. ובעוד הוא התאמן קשה כמו חבריו לפריסה, תאונת אופני הרים (שבר את עצם החזה שלו) הובילה לשחרור רפואי בדיוק כשהיחידה שלו עמדה להישלח החוצה."הרגשתי כאילו לא סיימתי את ארבע השנים שלי", הודה דרייבר בזמן שדיבר עם ה-Military Times. "זה תמיד די מפריע לי."
עם זאת, כשיצא, דרייבר הצליח להסתגל היטב לחיים האזרחיים. הוא גם הגיע למסקנה חשובה. "פתאום הבנתי שאני יכול להתמודד עם בעיות אזרחיות", אמר. "כולם נראו די קטנים בהשוואה." אז הוא ידע שעליו לתת למשחק עוד זריקה. "מה יכול להיות יותר מאתגר ממה שכבר עשיתי? מה שעכשיו אני מבין שזו אשליה כי ברור שיש הרבה דברים להסתגל אליהם, והחיים האזרחיים הם מסובכים", הסביר דרייבר. "אבל באותו זמן הרגשתי מאוד בטוח ולכל הפחות, בכל מקרה, ידעתי שאני לא הולך למות בעקבות משחק."
ככה אדם דרייבר הפך סוף סוף לשחקן
אחרי שעזב את הצבא, דרייבר פנה שוב לג'וליארד. הפעם הוא נכנס. וכשהתחיל ללמוד, דרייבר הבין שבית הספר המפורסם למשחק לא כל כך שונה מהצבא."על פני השטח זה נראה מאוד הפוך, אבל אז התחלתי ליצור את הקשר שהתהליך הוא הדבר שאתה צריך לעקוב אחריו", הסביר השחקן. "זה דומה לרעיון החוליה; זה להיות תפקיד בתוך יחידה ואתה צריך לדעת את התפקיד שלך היטב והצלחת הסיפור באופן כללי, או מהי המשימה הכוללת, מבוססת על המאמץ הקולקטיבי, לא רק על הכרת התפקיד שלך היטב."
מאז שסיים את לימודיו בג'וליארד 2009, דרייבר פרח בהוליווד. תפקיד הפריצה שלו היה בסדרת HBO הסדרה Girls. מאז, דרייבר מזמין תפקידים מימין ומשמאל. ולמרות שהוליווד אולי מעסיקה את דרייבר, הוא עדיין מצא זמן לכבד את הגברים והנשים המשרתים דרך העמותה שלו, "אמנויות בכוחות המזוינים". זה היה משהו שהוא התחיל עוד כשהיה בג'וליארד עם אשתו, השחקנית ג'ואן טאקר (הם הכירו בבית ספר למשחק). ארגון הנהג נותן מענק של 10,000 דולר לכל מי בצבא שכתב סרט או מחזה.
