משפחת אוסבורן אוהבת קצת כאוס מאורגן למחצה. לפחות, נראה שכן. אחרי הכל, שרון, אוזי, קלי וג'ק משגשגים בו. חוש ההומור המרושע הייחודי שלהם ואהבת החיים שלהם נוטים להיות מוצגים במלואם ברגעים שיגרמו לרובנו להתכרבל בכדור ולבכות. זה לא אומר שחלק מהמצוקות עמה התמודדה המשפחה לא פגע בהן. תוכנית ה-MTV האהובה שלהם, שנולדה מההצלחה של Cribs, עוררה חיכוכים רבים בחייהם. זה נכון במיוחד עבור קלי אוסבורן, שיש לה מערכת יחסים מסובכת עם התוכנית שהפכה אותה למפורסמת.
בשל הנחת היסוד של האוסבורנס כל כך הרבה מהקונפליקטים בחייהם נחשפו למיליוני צופים.אבל גם עכשיו, שרון חושפת אמיתות אפלות על מערכת היחסים שלה עם בעלה, שהמעריצים לא ממש הבינו את מידתן. כפי שמתברר, המעריצים עדיין לא יודעים הרבה דברים על אוסבורנס. כולל האופן הכאוטי האבסורדי שהתוכנית נוצרה…
לצלם את האוסבורנס היה כמו לעשות סרט תיעודי
בהיסטוריה בעל פה של The Osbournes מאת Vice, המפיק והשואו-ראן ג'ונתן 'JT' טיילור הסביר שהוא נדרש בעצם לחיות עם המשפחה במשרה מלאה. שום דבר לא היה אמור להיות מתוסרט, מה שאומר שמשפחת אוסבורן נאלצה להתרגל למצלמות התלויות מסביב לאחוזת בוורלי הילס והצוות היה צריך להתרגל לחכות שהמשפחה תעשה משהו שאפשר להשתמש בו בתוכנית.
"הקווים בין החיים שלי לחייהם היו די מטושטשים. בימים הראשונים, צילמנו בערך 18 שעות ביממה. הרבה מזה היה קצת כמו לצלם סרט תיעודי של חיות בר", הסביר JT לסגן."היו הרבה זמן השבתה כי מהר מאוד למדנו שאין הרבה דחיפות שאתה יכול לעשות - אתה רק צריך להגיב."
מצלמות הוצבו מסביב לבית של אוסבורן ושתי מצלמות עקבו אחרי המשפחה בכל פעם שהחליטו לעזוב. יוצרי הסרט השתמשו במגורי המשרתת של האחוזה כחדר ההפקה שלהם. זה המקום שבו הם שמרו את כל המוניטורים וצפו במשפחה כשהם הולכים בימים ולילותיהם. בדרך כלל, כל פרק לקח כשלושה שבועות לצלם. זה היה מאוד נדיר באותה תקופה, אבל היה צורך ללכוד כמה מהפנינים ללא תסריט שבסופו של דבר הפכו לאיקוניות ממש בעולם הריאליטי.
הדברים גם ארכו קצת יותר זמן כי שרון, שהייתה מפיקה בפועל בתוכנית, דאגה למצלמות להיכנס רק למצבים "בטוחים למשפחתה".
"באמת שלא היה לנו דיון על מה שצילמנו. צילמנו את זה מאוד כמו סרט תיעודי.היו לנו אלפי שעות של צילומים שנצטרך לעבור כדי ליצור חצי שעה אחת. בשלב מסוים, עשינו את החשבון וזה היה שבעה עד 10 ימי צילום לחצי שעה אחת. יהיו ימים שבהם שום דבר לא יקרה, אבל אנחנו נהיה שם כדי ללכוד את זה. היינו אפילו רוצים שמישהו ישאר לילה בחדר האורחים, כדי שיוכל לקום עם מצלמה למקרה שמשהו יקרה ולצלם את זה", הסביר המפיק בפועל גרג ג'ונסטון לסגן. "שרון היה אומר, 'אנחנו נוסעים לשיקגו'. והיינו כאילו, אוי, לעזאזל, עלינו להביא צוות לשיקגו."
המשפחה נתנה לצוות מעט מאוד זמן להתכונן למה שמגיע. אפילו כאשר ידוען גדול כמו אלטון ג'ון או מנדי מור (שהייתה מיודד עם ג'ק) היה בדרך, לצוות ההפקה לעתים נדירות היה זמן לתכנן.
"עבדתי במשמרת הלילה המאוחרת ושרון, שהייתה אז חולה מכימותרפיה, קמה באמצע הלילה והתחילה לנקות את המקרר כדי שיהיה לה מה לעשות", אמר הבמאי דונלד בול.."זה אחת בלילה, קלי חוזרת הביתה ממועדון 15 דקות אחר כך, ג'ק חוזר הביתה ממועדון אחר. הם רבים ושרון מנסה להסתדר ביניהם, כשלפתע, בחור נכנס לחדר. הוא לא יש חולצה, רק ג'ינס וכפכפים. שלושתם הסתובבו וחיבקו אותו, התברר שזה [בן של רוקר משנות ה-70] כי כולם גדלו יחד בבוורלי הילס. אבל כל הדינמיקה הזו הייתה אופיינית".
כמה אמיתי או מזויף היו האוסבורנס?
בהתחשב בכמה מגוחכת מבדרת משפחת אוסבורן, המצלמה והצוותים המפיקים תמיד יקבלו משהו מעניין. הם רק היו צריכים לחכות לרגעים האלה. הם לא רצו להתערב וליצור קומדיה שלא הייתה שם. אותו הדבר היה נכון לגבי הדרמה. הדברים האלה קרו באופן טבעי וזה מה שהפך את זה למהנה כל כך עבור הקהל… וכאוטי עבור אלה שמאחורי המצלמה.
"רצינו שהתוכנית תהיה בצד הקומי.לא חיפשנו ללכת בשבילים אפלים, אתה יכול לקבל את זה בצהובון", אמר גרג ג'ונסטון. "כשקרו דברים כמו שרון חולה בסרטן, זה בהחלט היה כאילו, איך אנחנו מתמודדים עם זה כי סרטן זה לא כל כך מצחיק, ימין? לא רצינו להיכנס לרייטינג. פשוט ניסינו למצוא דרך לספר את הסיפור הזה בצורה מכובדת, בהקשר של התוכנית. שרון, באומץ, אמרה, 'זה מה שבאמת קורה ואנשים אחרים עוברים את זה, אז אני רוצה להיות מסוגל לשתף גם את זה'."
המציאות מראה ש-The Osbournes סללו את הדרך למראה שהם הרבה יותר נשלטים על ידי ההפקה. לפיכך, הם מזויפים יותר. הסיבה לכך היא שרשתות רוצות להימנע מהתהליך היקר והממושך של המתנה שדברים יקרו. במקום זאת, הם מכריחים אותם ולראות כיצד הנבדקים מגיבים. זה לא היה עובד עבור The Osbournes כי המשפחה עצמה נאמנה לחלוטין למי שהם.
