בהינתן ההצלחה האדירה ממנה נהנו סופרמן ובאטמן כשהם יצאו לאקרנים במהלך שנות ה-70 וה-80, הייתם חושבים שסרטי גיבורי על היו תופסים בשלב זה. עם זאת, רק עשרות שנים מאוחר יותר, המגמה באמת החלה להשתלט לאחר יציאתם של סרטים כמו בלייד, אקס-מן וספיידרמן בין היתר.
ממשיכים לשלוט ביד רמה עד היום, המון סרטי גיבורי על יוצאים לאקרנים מדי שנה, למעט ב-2020, אבל זה לא נחשב בגלל המגיפה. נוסף על כך, ברור לחלוטין שסרטי קומיקס רבים נוספים נמצאים בפיתוח ויש כל סיבה להאמין שרבים מהם יעשו עסקים ענקיים.
למרות שהיו הרבה סרטים של DC, אקס-מן וספיידרמן שהיו פופולריים מאוד בקרב מעריצים, אין ספק שהיקום הקולנועי של מארוול שולט על העליונה. עם זה בחשבון, זה פשוט מדהים שבשלב מסוים, מארוול יכלה בקלות לאבד את זכויות הסרט לרוב הדמויות שהופיעו ב-MCU.
Desperate For Cash
בשנת 1996, בטוח מאוד לומר שדברים לא הלכו טוב עבור Marvel Comics, בלשון המעטה. אחרי הכל, מצבה הכלכלי של החברה נעשה כל כך קשה באותה תקופה, עד שהם נאלצו להגיש בקשה לפשיטת רגל. עם זאת, האנשים שאחראים על מארוול באותה תקופה לא היו לגמרי חסרות אפשרויות מכיוון שלחברה היו כמה נכסים שניתן למכור כדי לקבל הזרמה מהירה של מזומנים.
אחרי שמישהו במארוול הבין שהחברה יכולה להרוויח כסף מהיר על ידי מכירת זכויות הסרט לדמויות שלהם, הם התחילו לחפש קונים באגרסיביות.בסופו של דבר הצליחו למצוא כמה אולפנים שהיו מאוד מעוניינים להביא את הדמויות שלהם למסך הגדול, מארוול לא בזבזו זמן לפני שהם העלו את העט על הנייר.
סוני בחרה לאסוף את זכויות הסרט לספיידרמן ופוקס שילמו כסף כדי שיוכלו להביא את דרדוויל, ארבעת המופלאים והאקס-מן למסך הגדול. שני עשורים לאחר שסרט האקס-מן הראשון הוקרן בבתי הקולנוע, למארוול יש את זכויות הסרט של המוטנט בחזרה ויש תיאוריות רבות לגבי איך הם יצטרפו ל-MCU.
יקום לשלוט בכולם
נכון לזמן כתיבת שורות אלה, 23 סרטים שלוקחים חלק ביקום הקולנועי של מארוול יצאו לאקרנים ומספר נוספים אמורים לצאת בעתיד הלא רחוק. נוסף על כך, שודרו גם 11 תוכניות טלוויזיה המתרחשות ב-MCU וסדרה שתים עשרה בשם Helstrom אמורה לצאת באוקטובר 2020.
יותר חשוב מהעובדה שה-MCU הוא ישות בידור ענקית, אנשים מופיעים בהמוניהם כדי לצפות כמעט בכל מה שלוקח בו חלק.למעשה, ה-MCU זוכה להצלחה עצומה עד כדי כך שכמה מהשחקנים שהופיעו ב-Avengers: Endgame קיבלו הון תועפות על מאמציהם. נוסף על כך, במהלך השנים האחרונות כל האולפנים האחרים ניסו ללכת בדרכה של מארוול על ידי יצירת יקום קולנועי משלהם.
ההימור הגדול
שנים לפני שהתברר שהיקום הקולנועי של מארוול יהפוך לפופולרי מאוד, הכוחות שהיו במעצמת הקומיקס הכינו תוכניות לסרט הראשון שלהם. כבר לא מעוניינים לשבת לאחור ולתת לאולפנים להיות היחידים שיוצרים סרטים על הדמויות שלהם, מארוול רצתה לקחת את השור בקרניים עצמם.
כמובן, יצירת סרט גדול עולה הרבה מאוד כסף ולמרות שמארוול כבר לא הייתה במצוקה כלכלית קשה, הם גם לא התגלגלו בבצק. מסיבה זו, הם הגיעו למריל לינץ' ורכשו הלוואה של 525 מיליון דולר. כעסק בראש ובראשונה, מריל לינץ' לא התכוונה להלוות כל כך הרבה כסף ללא בטחונות רציניים למקרה שחלומות הסרטים של מארוול יעלו בעשן.
מארוול חיפשה משהו שיבטיח את ההלוואה האדירה שלהם במריל לינץ', מארוול פנתה שוב לדבר שחילץ אותם מהבעיות הכלכליות שלהם בשנות ה-90, זכויות הסרט. למרבה הצער של מארוול, מריל לינץ' אילץ אותם להבטיח את ההלוואה שלהם עם הסרטים הימניים של רבות מהדמויות הפופולריות ביותר שהחברה השאירה. אם מארוול הייתה מחדל, הם היו מאבדים את זכויות הסרט לקפטן אמריקה, הנוקמים, ניק פיורי, פנתר שחור, אנט-מן, גלימה ופגיון, ד ר סטריינג', הוקאיי, פאוור פאק ושאנג-צ'י.
למרבה הפלא, הסיכון שמארוול לקחה באותו זמן לא גרם להם להיות זהירים מדי בכל הנוגע לצילומי הסרט הראשון שלהם. אחרי הכל, ג'ף ברידג'ס גילה מאוחר יותר שהם עפו ליד מושב המכנסיים שלהם כשהם יצרו איירון מן. "לא היה להם תסריט, אחי. היה להם מתווה. היינו מופיעים לסצנות גדולות כל יום ולא היינו יודעים מה נגיד. נצטרך להיכנס לקרון שלנו ולעבוד על הסצנה הזו ולהתקשר מעלה כותבים בטלפון, 'יש לך רעיונות?' בינתיים הצוות דופק ברגל על הבמה ומחכה שנגיע."
