כאשר Pulp Fiction יצא לבתי הקולנוע ב-1994, הקהל לא ראה דבר כזה קודם לכן. עם סיפור שמריף את הטרופים הקלאסיים של רומנים בדיוניים, הוא החיה את הקריירה של ג'ון טרבולטה, והקפיץ את הפרופיל של אומה תורמן לזה של כוכבת בתום לב.
קשה לדמיין את Pulp Fiction בלי Uma Thurman ומיה וואלאס האייקונית שלה. תפקידה היה ייחודי ובלט בקאסט האנסמבל הגדול, אפילו עם כוכבים מוכשרים כמו סמואל ל. ג'קסון וברוס וויליס. הנה הצצה לכמה מהעובדות היותר יוצאות דופן והפחות ידועות על מעורבותה במה שנחשב כיום לקלאסיקה של שנות ה-90.
8 אומה לקחה את ההופעה תמורת 20 אלף דולר בשבוע
עבור רוב האנשים - אפילו עכשיו, עשרות שנים מאוחר יותר - 20,000 דולר לשבוע זה הרבה כסף. אבל עבור סרט הוליוודי, זה בוטנים. היה הרבה באזז על טרנטינו אחרי Reservoir Dogs ב-1992, אבל הוא לא היה כוכב הבימוי שהוא היום. התקציב של Pulp Fiction היה 8.5 מיליון דולר, וככזה, טרנטינו נתן לכוכבים שלו עסקה: כל אחד מהם, כולל ג'ון טרבולטה, סמואל ל' ג'קסון, אומה וברוס וויליס, כוכב ענק באותה תקופה, לקחו 20,000 דולר לשבוע. רובם היו על הסט רק לכמה שבועות, מה שהופך אותו להובלה צנועה. הבועט? היה להם חלק מהרווחים.
7 היא לא הייתה הבחירה הראשונה של טרנטינו לתפקיד
למרות העובדה שבסופו של דבר היא הייתה מושלמת לתפקיד, והפכה לכוכבת גדולה בגלל זה, אומה למעשה לא הייתה הבחירה הראשונה של קוונטין טרנטינו לתפקיד.עשרות שנים לאחר מכן, רשימת המשאלות שלו הודלפה לרשת. ג'וליה לואי-דרייפוס לא יכלה להיענות להצעה בגלל התחייבויותיה של סיינפלד, לדברי הסוכנת שלה. שחקניות גבוהות אחרות שהוצעו לתפקיד כללו את האלי ברי, דריל האנה, רוזנה ארקט (שסיימה כאשתו של ג'ודי סוחר הסמים), מג ריאן ומישל פייפר. לפי כמה דיווחים, מישל פייפר הייתה למעשה הבחירה הראשונה שלו.
6 גם היא לא הייתה בטוחה לגבי התפקיד בהתחלה
בסופו של דבר, ברגע שטרנטינו החליט על תורמן, היא עצמה לא הייתה בטוחה מדי לגבי השתתפות בסרט עם כל האלימות בתסריט. זה היה בתחילת הקריירה שלה, והיא הייתה ידועה כמובילה רומנטית עד לאותה נקודה.
הוא כיבד אותה בארוחת ערב של שלוש שעות בלוס אנג'לס, ושיחה ארוכה בדירתה בניו יורק לאחר מכן לפני שבסופו של דבר שכנע אותה."הוא לא היה הסופר-אל-למחצה הנערץ הזה שהוא גדל לתוכו", היא אמרה ל-Vanity Fair ב-2013. "ולא הייתי בטוחה שאני רוצה לעשות את זה, כי הייתי מודאגת מהדברים של Gimp."
5 הכרזה המקורית עם אומה היא פריט אספנים
כרזת הסרט Pulp Fiction שמציגה את תורמן שוכב על מיטה, מסתכל למעלה ומעשן הפך לאייקון תרבותי, ועדיין תלוי בחדרי שינה וחדרי מגורים רבים. בהדפסה הראשונה של הפוסטר כשהסרט יצא, היא עישנה סיגרית Lucky Strike, כשמאחוריה נראית קופסה. הבעיה הייתה שלמירמקס לא היו זכויות הרישוי מ-Lucky Strikes, והחברה איימה לתבוע. Miramax הזכירה את הפוסטרים ושינתה את המותג, אבל חלק מהמקורים עדיין קיימים. כיום, הם שווים כמה מאות דולרים.
4 טרנטינו בחר את החלק שלו כדי להיות בטוח שהוא יוכל לביים את אומה בסצנת מנת יתר
טרנטינו תמיד נותן לעצמו חלק דמות קטן בסרטים שלו. כשזה הגיע ל-Pulp Fiction, הוא לא היה בטוח אם הוא רוצה להיות ג'ימי או לאנס, סוחר הסמים שגילם בסופו של דבר אריק סטולץ. אבל, כשהדחיפה הגיעה לדחיפה, הוא ידע שהוא בהחלט רוצה להיות מאחורי המצלמה בסצנה המרכזית שבה מיה מנתחת מנת יתר, והם ממהרים למקום של לאנס - אז ג'ימי זה היה. כדי ליצור אשליה של מיה מוזרקת אדרנלין ישירות ללבה, טרנטינו ביקש מטראבולטה לעשות זאת לאחור. ה'מחט' נכנסה ראשונה, ואז טרבולטה שלפה אותה החוצה. טרנטינו הפך את זה בפוסט-פרודקשן.
3 היא השתמשה במרק פטריות כירוק
סצינת מנת יתר הייתה אחת הסצינות היותר אינטנסיביות לצילום. בראיון, תורמן הזכירה שהרוק שיצא מפיה במהלך סצנת מנת יתר היה למעשה מרק פטריות.הסצנה הייתה די מלחיצה לצלם, לאור כל הרגשות והעובדה שהיא הייתה צריכה לגלם מישהו שבעצם חוזר לחיים.
חוץ ממרק הפטריות ומעט ההזרקה, היא אומרת שכל השאר, כולל הדמעות שלה, היה אמיתי. "עבדתי על עצמי, משחק," היא אמרה. "אני לא חושב שהכנסנו לי משהו בעיניים. משלמים לך על משהו."
2 אומה פחדה לצלם את סצנת הריקוד
סצנת הריקוד אצל Jack Rabbit Slim's היא אחד משיאי הסרט. בהתחלה, אומה לא אהבה את השיר (You Never Can Tell של צ'אק ברי), אבל טרנטינו התעקש, ובסופו של דבר היא התעלפה. ככלל, סצנת הריקוד הייתה אחד החלקים היותר מפחידים בכל הצילומים עבור אומה. היא מצוטטת ב-Variety. "פחדתי מהריקודים כמעט מכל דבר כי זה היה בדיוק בגלל חוסר הביטחון המוחלט שלי", אמרה בראיון."להיות גדול ומגושם ועדיין די צעיר אז. אבל ברגע שהתחלתי לרקוד לא רציתי להפסיק, אז זה היה חלום שהתגשם."
1 סצנת הריקוד הייתה שילוב של הומאז' ושיפור
הריקוד עוצב על פי סצנה דומה בסרט 8½ משנת 1963 מאת פדריקו פליני. טרנטינו רצה את הטוויסט, אבל לפי הצעתו של טרבולטה, הוא קרא כל כמה שניות סגנונות ריקוד שונים של התקופה, ואומה וטרבולטה נאלצו לעמוד בקצב. לאחר סצנת הריקוד וינס ומיה נוסעים חזרה לביתה, והם מחזיקים את הגביע. אבל - הם לא ניצחו. בגזרה המקורית של הסרט, במהלך הסצנה שבה באץ' מביא את שעון הזהב הידוע לשמצה שלו, הוא עובר ליד חלון, ובקושי נשמע, קול ברדיו מדבר על גניבת גביע הריקוד.
