לסאכה ברון כהן לא חסרה השראה כשגדל. היו לו כמה השפעות שעזרו לעצב את הקריירה שלו, בין המובילים היה פיטר סלרס.
למרבה ההפתעה, כהן לקח את מסלול הדוגמניות בשלב מוקדם, כן, בדומה לדמותו 'ברונו'. עם זאת, זה לא יחזיק מעמד ותהיה לו פריצת דרך בקריירה הודות ל'עלי ג'י' והדמויות הרבות והשונות שהוא הצליח לגלם בתוכנית.
בהתחשב בעובדה שהתוכנית כללה מערכונים, המעריצים יחשבו שכהן מעולה באלתור. לעזאזל, רוב הסרטים שלו מאולתרים במקום, רק תשאלו את רודי ג'וליאני… עם זאת, כשזה מגיע להיבט האודישן בפני עצמו, כהן הודה לצד מאחורי הקלעים שהוא לא מעריץ.
"אני חושב שאני אודישן נורא. אני לא יודע אם יש לי עצות. תתכוננו."
באותו ראיון, כהן דן באודישן הכי מלחיץ שלו בכל הזמנים ומסתבר שזה היה לאחד הבמאים הגדולים במשחק. אין לחץ!
נחייה מחדש את האודישן הזה ואת הסיבה מאחורי 47 הטייקים השונים שלו. בנוסף, נסתכל על העצות שיש לכהן לשחקנים צעירים העוברים את תהליך האודישן.
He Got The Role
תסתכל על ההיסטוריה הקולנועית של כהן וזה מתברר למדי, הוא לא מפחד לקחת סיכון, הולך הלוך ושוב בין קומדיה לדרמה. עבור הסרט המסוים הזה, כהן לקח סיכון גדול, ובמבט לאחור, אנחנו יכולים לומר בבטחה שזה השתלם.
לקח על עצמו את התפקיד של אבי הופמן בסרט נטפליקס, 'המשפט של שיקגו 7', הסרט זכה להצלחה גדולה, וכהן עצמו זכה להכרה עצומה על עבודתו בסרט.הוא קיבל שלל מועמדויות כשחקן משנה, הן ב"גלובוס הזהב" והן ב"פרס האקדמיה".
זה רק ראוי שהתפקיד הבא שלקח על עצמו היה ' Borat Subsequent Moviefilm ', סרט נוסף שעליו זכה לשבחים, אם כי מז'אנר אחר.
למרות הצלחתו בסרט, האודישן היה מלחיץ. כהן מודה, במבט לאחור, השארת האגו שלך בדלת היא חלק עצום מהמשחק.
ל"שיקגו 7" היו אתגרים קשים להפליא משלו. אף פעם לא קל לעשות דברים ממש ממש טובים. יש אנשים שזה קל להפליא; אני מוצא את זה כל כך קשה. זו הסיבה שאני עובד לעתים רחוקות מאוד. אני חושב ששחקנים הם באמת אמיצים, כי אתה חי חיים שהם מאוד לא יציבים. פסגות עוקבות אחרי שפל. אתה צריך מזל, אתה צריך כישרון, ואתה צריך לשבור את התחת שלך."
לא רק שהסרט היה קשה אלא שתהליך האודישן היה הרבה יותר קשה. 47 טייקים מול הבמאי הבכיר בעולם זו משימה מרתיעה…
ספילברג והמבטא
למרות שארון סורקין היה זה שמאחורי תפקיד הבימוי, היה זה סטיבן שפילברג שהיה אחראי במהלך תהליך האודישן.
לא רק שהתסריט והתפקיד היו קשים לתפיסה, אלא שכהן תפס את המבטא היה מסע בפני עצמו.
כהן נזכר שעבר על 47 גרסאות של המבטא וסטיבן למעשה ישב והקשיב לכל אחת.
"בהתחלה, זה היה נורא. נשמעתי כמו שאני עושה עכשיו - עם גוון של מבטא אמריקאי. ואז, קח 47, התקשרתי לעוזרת שלי, ואמרתי, "בסדר, תמסור את זה ל הבית של סטיבן שפילברג; הוא רוצה את זה עד 10 בבוקר מחר. פשוט קח 47." בשעה 15:00, אני נפגש עם סטיבן בשביל החלב, שהייתה המסעדה הכשרה של אמו המנוחה."
'הוא אומר, "בסדר. לשבת. תקשיב, בוא נדבר על המבטא. אני חייב להיות כנה: 10 הטייקים הראשונים לא היו טובים בכלל". אני אמרתי מה?" הוא אומר, "אני חייב לומר, קח 30, אתה באמת התקרבת, ובסוף שנות ה-40, היית מושלם."אמרתי, "אוי אלוהים. השקעת 100 דקות לאותו נאום?"
כהן למד במהירות ששליטה במבטא לא הייתה קלה כמו 'בוראט'. השחקן גם קיבל התעוררות עד כמה כמה מהבמאים הבכירים עובדים קשה, אפילו לפרטים הקטנים.
"זה אינדיקציה, האנשים האלה כמו מרטין סקורסזה, סטיבן ספילברג או אהרון סורקין - הם מוכשרים להפליא, אבל הם עובדים קשה להפליא."
התפקידים הקשים שווים להילחם עליהם וזה היה המקרה של כהן, ששגשג למרות תהליך אודישן קשה.
הסרט הפגין את הזוהר והיכולת שלו להסתגל לכל מה שהוא, אפילו לז'אנר הרציני.
