פשוט אין סיכוי שתוכלו לקרוא לאליס בארץ הפלאות מ-2010 פלופ פיננסי. אחרי הכל, הוא גרף סכום מדהים בקופות בהיקף של יותר ממיליארד דולר בעולם. השילוב של הבמאי טים ברטון ושותפו הוותיק ג'וני דפ וכן אן האת'ווי, הלנה בונהם קרטר ואלן ריקמן ללא ספק תרמו להצלחה הכלכלית העצומה של הסרט. הסרט שנתמך על ידי דיסני הוליד גם סרט המשך ב-2016, אליס מבעד למראה. עם זאת, סרט ההמשך נתפס ככישלון קופתי תהומי וכישלון קריטי וכל זה קשור לעובדה שהסרט הראשון לא הצליח להשאיר חותם. בטח, הסרט היה מוצלח מאוד כשיצא לראשונה, אבל המעריצים נותרו מאוכזבים והמבקרים פשוט תיעבו את היצירה.
בהתחשב באהבת חומר המקור, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול ו-"Through The Looking Glass", אפשר היה לחשוב שהמעריצים היו מעריצים את העיבוד. במיוחד שטים ברטון הוא גאון ויזואלי שאחראי לשלל סרטים איקוניים באמת. אבל יותר מכל, ג'וני דפ המבויש משהו נתפס כאטרקציית כוכב. סגנון ההופעה המטורף, המעט חסר הציר והכובש לחלוטין שלו היה, על הנייר, אידיאלי לסרט לואיס קרול. אנשים הלכו לבתי הקולנוע… אבל הם התאכזבו עמוקות. הנה הסיבה…
הסיפור היה עצלן לחלוטין
כפי שהוזכר בניתוח הווידאו המצוין של קפטן מידנייט, טים ברטון בחר שלא לעשות מחדש את האנימציה של אליס בארץ הפלאות משנת 1951 כפי שדיסני יצרה מחדש מספר סיפורים אחרים שלהם לפורמט לייב אקשן. מלבד כמה התקשרויות חזותיות, גרסת הלייב אקשן של 2010 הייתה יותר המשך מאשר גרסה מחודשת.למרות שזה שימח הרבה אנשים שבאמת לא רצו לראות את סרט האנימציה האהוב עליהם רק משוחזר עם שחקנים מהרשימה, הם נשארו די מאוכזבים מהסיפור שטים ברטון כן החליט לספר.
זה בגלל שזה היה אותו סיפור שובר קופות הוליוודי שובר עוגיות שהאכילנו בו במשך עשרות שנים.
במקום להמציא משהו באמת ייחודי וראוי לעולם המרהיב שלואיס קרול יצר בספריו, טים וכותביו השתמשו בסיפור "ג'אברווקי" כדי ליצור מקגאפין גדול עבור אליס להילחם בו ושרכו אותו קשת מסע טיפוסית של גיבור התבגרות. הוא סיים את זה עם קרב גדול עם שני צבאות מתנגשים ועטף אותו בקשת קטנה ונחמדה כמו שדיסני כנראה ביקשה ממנו.
לא בדיוק דברים מרתקים.
האפקטים הוויזואליים הוצללו על ידי אווטאר
אחת הסיבות העיקריות לכך שכל כך הרבה אנשים קנו כרטיסים לאליס בארץ הפלאות כשהיא יצאה לראשונה היא בגלל האופן שבו היא קודמה.באופן ספציפי, דיסני דאגו ליידע את הקהל שלהם שזה יהיה מחזה גדול של אפקטים חזותיים באותו קווים כמו האווטאר של ג'יימס קמרון. בהתחשב בכך שעליסה בארץ הפלאות הייתה שובר הקופות הגדול הראשון ששוחרר לאחר יציאת חג המולד 2009 של אווטאר, המעריצים ציפו לדברים גדולים. האם זה יהיה העידן החדש של האפקטים החזותיים? האם כל סרט יראה מדהים כמו אווטאר?
התשובה הייתה לא.
לא רק שהאפקטים הוויזואליים באליס בארץ הפלאות לא היו קרובים לאיכות של אווטאר, אלא שהם גם למעשה לא היו עקביים להפליא עבור כל סרט הוליוודי. במקרים מסוימים, כמו הצפרדעים בחצר המלכה האדומה, האפקטים החזותיים היו די מעניינים ואמינים. אבל במצבים אחרים, כולל עבור ג'אברוווקי הרע הגדול, הסרט נראה כמו משחק וידאו שעובד בצורה גרועה.
נוסף על כך, הטון הוויזואלי של הסרט לא היה קרוב לקסום כמו זה שמתואר ברומנים של לואיס קרול או בסרט האנימציה של דיסני משנת 1951. הדברים נראו די עגומים, לא מעניינים במיוחד, ו רחוק מלהיות נפלא.
לדבר על אכזבה.
ההופעות היו פחות מכוכבות
למרות שלאליס בארץ הפלאות היו כמה אפשרויות ליהוק מעוררות השראה וצוות שחקנים מרשים מכל וכל, זה לא משתמש באף אחד מהכישרונות שלהם היטב. זה אולי למעט הלנה בונהם קרטר, שאמנם הייתה מוגזמת בתור המלכה האדומה אבל עשתה בדיוק מה שהיית מצפה שהמלכה האדומה תעשה. אפילו שחקני הקול, כישרונות כמו אלן ריקמן המנוח, סטיבן פריי וטימותי ספאל, לא השתמשו בשימוש ולא הוסיפו דבר מלבד רגעים של הקולות המרגיעים שלהם.
אבל שחקני הלייב אקשן היו הכי גרועים. אן האת'ווי הייתה ממש מעצבנת בתפקידה כמלכה הלבנה והייתה חד-ממדית עד כאב. אותו דבר לגבי אליס עצמה, מיה וסיקובסקה. אבל ג'וני דפ היה המאכזב ביותר.
נראה היה שג'וני הגיע לנקודה הנמוכה ביותר בקריירה שלו מבחינת ביצועים. התסריט לא עשה דבר כדי לצלול בעדינות לתוך המסתורין של הדמות.וזה בהחלט יכול היה, פשוט תראה את הסרט הראשון של שודדי הקאריביים של דיסני. זה היה סרט שובר קופות גדול אבל הוא איפשר לג'וני לעשות איתו משהו באמת מפואר… אחרי הכל הוא זיכה אותו במועמדות לאוסקר.
אבל אי אפשר להאשים לגמרי את הביצוע של ג'וני בתסריט או בבמאי. כל בחירה שעשה הייתה מוגזמת ולא הראתה הרבה בצורת אנושיות או תככים. מאז אליס בארץ הפלאות, נראה שזה המקרה עם ג'וני. אני מקווה שהוא יחזור לסגנון המשחק שגרם לאנשים להתאהב בו מלכתחילה.
מכל הסיבות הללו (וכנראה יותר) אליס בארץ הפלאות של ג'וני דפ וטים ברטון הותיר טעם רע בפיהם של אנשים, מה שגרם להם לשכוח מהסרט שבו הם יצאו לתמוך בתחילה, ולמעט לנטוש את סרט ההמשך. עקבו.
