מלבד פורסט גאמפ והצלת טוראי ראיין, Cast Away הוא אחד מהסרטים המפורסמים ביותר של טום הנקס ואחד שהוא זכור לו היטב. הוא יצא בשנת 2000 והוא הפך לסרט הישרדות פופולרי מאוד. למקרה שעדיין לא ראיתם את זה, מדובר במנהל ב-FedEx שמתרסק נוחת על אי בודד בזמן שהוא טס למלזיה לצורך משימת עבודה ותקוע שם כארבע שנים. הוא צריך לעשות כל מה שצריך כדי לשרוד ועדיין לשמור על שפיותו בינתיים.
העלילה אולי נשמעת פשוטה, אבל הסרט מציאותי בצורה מפחידה כי הוא עוסק באדם רגיל שנתקע על אי וזה משהו שקרה למעשה לאנשים אמיתיים. טום הנקס קיבל את ההשראה שלו משורדים אמיתיים וזה מה שעושה את הסרט כל כך חזק.הנה כל מה שהוא עשה כדי להתכונן לתפקיד שלו ב-Cast Away.
6 הוא הגה את הרעיון ל-'Cast Away'
טום הנקס הוא הסיבה לכך ש-Cast Away קיים. הוא הגה את הרעיון לכך מבעיה שאנשים מתמודדים עם כל הדואר שאבד בזמן. הוא אמר ל"הוליווד ריפורטר", "קראתי מאמר על FedEx, והבנתי שמטוסי 747 מלאים בחבילות טסים ברחבי האוקיינוס השקט שלוש פעמים ביום. ופשוט חשבתי, 'מה יקרה אם זה יירד?'". לאחר שחשב על הרעיון, הוא הביא אותו לתסריטאי ובמאי הסרט כדי לנסח את שאר הסיפור. לקח להם כשש שנים לסיים את התסריט, אבל זה היה שווה את זה מכיוון שהוא זיכה את טום הנקס במועמדות לאוסקר והפך אותו למפורסם אפילו יותר ממה שהיה קודם לכן.
5 הוא נאלץ להוריד 50 פאונד
מאז שדמותו של טום, מנהל פדקס צ'אק נולנד, תקוע על אי במשך כארבע שנים, המראה שלו משתנה באופן דרסטי עם הזמן.עם בקושי אוכל לאכול והוא תקוע בחוץ כל הזמן, הוא די עם עור ועצמות בסוף הסרט. הדרך היחידה שבה טום הנקס יכול לתאר את זה הייתה על ידי ירידה במשקל בעצמו. "האנקס למעשה איבד 50 קילו וגידל את זקנו כדי לשחק את צ'אק במהלך חייו על האי. כדי להתאים זאת, Cast Away צילם לראשונה את הסצנות המוקדמות לפני התרסקות המטוס. ואז ההפקה לקחה הפסקה של שנה כדי לאפשר להאנקס להיכנס לדמות", על פי Showbiz CheatSheet. טום גם הגדיל את שערו ואת זקנו כדי להיראות כאילו הוא באמת היה תקוע על אי במשך שנים.
4 הוא עבד עם צוות האפקטים החזותיים כדי לעשות אש
על המסך, זה נראה כאילו טום הנקס יצר אש בעצמו. במהלך תחילת הסרט (לפני שהוא יורד טונות של משקל ומצמיח זקן), הוא שם דשא בין עצים ומשתמש במקל עץ כדי להדליק אותו. אבל מאחורי הקלעים, צוות האפקטים החזותיים היה צריך לעזור לו להדליק את האש. לפי Entertainment Weekly, "צוות האפקטים החזותיים ישתמש במצית כדי ליצור את הניצוץ, להוסיף עשן ולהצית את הלהבה המיוחלת.באשר לצילום, התוכנית הייתה להיות 'כמה שיותר פשטנית' ולשמור על המצלמה סטטית, לספק 'תחושה רחוקה יותר' ולהראות את צ'אק 'מתפרק מהחברה'."
3 הוא כמעט מת בזמן צילומי הסרט
לצלם סרט על אי נידח קשה כמו שזה נראה. החום והלחות הפכו אותה לסביבה קשה לעבוד בה. והאתגרים הפיזיים של גילום דמותו של טום הקשו עוד יותר. טום היה כל הזמן על ברכיו, אז הוא בסופו של דבר עם פצע פתוח שנדבק עם הזמן וזה כמעט הרג אותו. "זיהום סטפי אקראי כמעט שדד את עולמו של טום הנקס, כשהוא חתך את רגלו במהלך סצנה ב-Cast Away וסירב לטפל בה במשך תקופה ממושכת. כשהוא חותך אותו עד החוט, השחקן היה כביכול במרחק שעה ממוות בגלל זיהום הסטפי שלו", על פי Cinemablend. הוא לקח את התפקיד כל כך ברצינות שהוא נאבק לשרוד כמו הדמות שלו.
2 הוא היה צריך לאכול טונות של קוקוסים (מה שאומר הרבה נסיעות לחדר האמבטיה)
כשהדמות של טום הנקס, צ'אק, הייתה על האי, הוא אכל טונות של אגוזי קוקוס כדי לשרוד מכיוון שזה היה אחד מסוגי המזון הבודדים באי. אבל זה לא נתן לו כל כך הרבה הזנה מכיוון שזה כל הזמן גרם לו ללכת לשירותים. בראיון ל-Entertainment Weekly, טום אמר, "אתה מכיר קוקוסים? חושבים שאפשר לאכול הרבה קוקוסים? ובכן, הרשו לי לומר לכם, זהו חומר משלשל טבעי. אז פשוט תחבר שם שניים ושתיים. קח קוקוס, שתה ממנו את כל החלב, ואז תאכל את כל החלק הפנימי, ואתה אומר לי איך אתה מרגיש אחרי שעה וחצי…" החום וקבלת פצע נגוע זה כבר ממש קשה, אבל הולכים ל- שירותים כל הזמן מעל זה אכזרי.
1 הוא קרא יומנים של אנשים שלמעשה אבדו בים
תסריטאי הסרט בילה כמה ימים על אי כדי לראות בעצמו איך זה וכדי להיות מסוגל לכתוב את הסיפור בצורה הנכונה, אבל טום הנקס התכונן לסרט בצורה אחרת.הוא למד על חוויות של אנשים אמיתיים ששרדו על אי וביסס את דמותו עליהן. טום אמר לחדשות ABC, "יש הרבה, כמו, יומנים ויומנים שנמצאו של אנשים שנטרפו או הושלכו על איים, והם למעשה יכולים להילחם באלמנטים לזמן מה. הם יכלו להבין איך לעשות אש ולמצוא מים ולאכול אוכל. אבל ישנה רוח של חוסר תקווה שכאילו משתלטת עליהם, וכשהם הולכים, הם משתגעים - הם משתגעים… וכמובן שזה בגלל שהבריאות שלהם מאכזבת אותם, אבל אני גם חושב שהקשרים שיש לנו לעולם הם מאוד קלוש, ותמיד בנוי על הקשרים שלנו עם אנשים אחרים. ולא היו להם כאלה, אז אני חושב שזה תחום מרתק לאין שיעור של סדר לספר סיפור."
