כמעט 30 שנה לאחר שידורו המקורי, Friends פופולרי מתמיד. הסיטקום שהגדיר דור, בני דור המילניום שנמצאים בשיאם בחברה היום צמחו בעקבות ההתעללות של רייצ'ל, מוניקה, פיבי, רוס, ג'ואי וצ'נדלר.
אין להכחיש שהתוכנית השיקה כוכבות כמו ג'ניפר אניסטון להכרה עולמית והותירה מורשת מתמשכת על מסורת הסיטקום בטלוויזיה. אבל לא כולם חושבים שהאחרון הוא דבר טוב. ואכן, צופים רבים שצופים בתוכנית רק בפעם הראשונה כמבוגרים לא אהבו את מה שראו.
הצופים טענו שהתוכנית לא מצחיקה, בעייתית ומכילה דמויות שעושות את הדברים הגרועים ביותר (מסתכלים עליך, רוס), והפכה כל כך פופולרית שהובילה לשורה של תוכניות העתקה והרס של טלוויזיה קומדיה לנצח.
הנה הסיבה שחלק מהאנשים מכנים את Friends "התוכנית הגרועה ביותר" אי פעם.
האם 'חברים' הרסו את הקומדיה בטלוויזיה?
זה אולי נשמע לא מובן לאנשים שמעריצים את התוכנית חברים, אבל כמה מבקרים מאמינים שהסיטקום בעצם הרס את הקומדיה בטלוויזיה.
כותבת עבור ווקס, אמילי סנט ג'ון טוענת שחברים הובילו למסורת של תוכניות אחרות שהעתיקו את זה. במיוחד, התוכנית קבעה את הסטנדרט לרשתות להעסיק רק שחקנים אטרקטיביים שהם גם מצחיקים וגם יפים. בעוד שרבים מהסיטקומים ששודרו לפני Friends כללו חברי צוות שהיו פחות אטרקטיביים באופן קונבנציונלי.
המאמר גם טוען שחברים סלל את הדרך לים של תוכניות על דמויות בשנות ה-20 וה-30 לחייהן.
למרות שהאלמנטים האלה של Friends לא היו רעים מטבעם, הם הובילו לאפקט העתקה שרשתות עדיין מנסות לשחזר שנים מאוחר יותר. זה הותיר חותם מתמשך בקומדיה בטלוויזיה שבה הצופים רואים כל הזמן פורמטים ממוחזרים ולא רעיונות חדשים.
חלק מהצופים לא מוצאים 'חברים' מצחיקים
עוד יותר לא ייאמן למעריצי Friends המושבעים הוא שחלק מהצופים באמת לא מוצאים את זה מצחיק. אמנם ישנה יריבות מתמשכת בין 'אנשי סיינפלד' ו'אנשי חברים', שמתווכחים על איזה סיטקום מצחיק יותר, אך עדיין מודים שלשניהם יש את היתרונות שלהם, יש גם תת-קבוצה של אנשים שפשוט לא מקבלים חברים בכלל.
"אבל ברצינות, זה כל כך לא מצחיק", כותבת קורין אוסנוס עבור The Tempest. "הצחוק בסגנון הסיטקום שנכלל כמעט בכל שורה אחרת רק מעצים את האמת הזו. לא פעם צחקתי עם "הקהל".
אוסנוס גם טוען שהדמויות היו "סטריאוטיפים טהורים", כאשר רייצ'ל היא ילדה של אבא, רוס היא חנון (כדיוויד שווימר לוהק מאוחר יותר לאותם סוגים של תפקידים), ג'ואי הוא איטלקי שנאת נשים -אמריקאי
קהלים מודרניים מוצאים 'חברים' בעייתיים
למרות שבסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, Friends נתפס על ידי קהלים רבים כהתגלמות הקומדיה שלא יכולה לעשות שום דבר רע, הקהל המודרני מסתכל על הסיטקום דרך עדשה אחרת.מעריצים קפצו לאינטרנט כדי לדון בדרכים שבהן התוכנית בעייתית, תוך הדגשת דמויות ונקודות עלילה שנחשבו בעבר כמתאימות.
הצופים ציינו שיש חוסר גיוון בולט בצוות הראשי, מכיוון שכל שש הדמויות הראשיות לבנות וסטרייטיות. הרוב המכריע של האנשים שהם יוצאים איתם הם גם לבנים, מלבד צ'רלי ווילר שמגיע רק לקראת סוף הסדרה.
היעדר הגיוון מביך במיוחד מכיוון שהדמויות חיות בעיר ניו יורק, אחת מבורות ההיתוך הגדולות בעולם של תרבויות.
אחד החלקים הגדולים ביותר בתוכנית שהמעריצים שמו לב אליהם הוא בעייתי הוא האופן שבו הגוף ובעיות האכילה של מוניקה מיוצגות. החברים האחרים כל הזמן לועגים לה על כך שהיא גדולה יותר לפני אירועי התוכנית. ובפרקי פלאשבק, היא מוצגת כאדם מביך, חסר שליטה, לא מושך רק בגלל שיש לה עודף משקל.
צ'נדלר, שמשתתף בלעג של מוניקה בעלת עודף משקל, מפגין גם הומופוביה ובדיחות על אביו, שהוא טרנסג'נדר.
הצופים הצביעו על הומופוביה בנוסף באופן שבו מתייחסים למערכת היחסים של קרול וסוזן. המונח "שותפה לחיים לסבית" סימן לעתים קרובות את מסלול הצחוק, והציע שזו לא דרך חיים רצינית אלא משהו שצריך לצחוק עליו.
פרק נוסף שהקהל המודרני מתקשה עליו הוא The One With the Male Nanny, שבו רוס רוצה לשכור את המטפלת החדשה רק בגלל שהוא גבר, ולהיות מטפלת זה לא מספיק גברי כדי שרוס ירגיש איתה בנוח אותו.
רוס גם דן בנשיקה הראשונה שלו עם רייצ'ל, שמאוחר יותר מתברר שהייתה מוניקה. אבל הצופים מוצאים שזה לא מקובל כי היא ישנה כשהוא נישק אותה, מה שמסיר את האפשרות לתת את הסכמתה.
הצופים גם מצאו שזה לא בסדר כשרוס הגיע אל בן דודו, וכשהעמיד פנים שהוא מעסה מקצועי רק בגלל שחשב שהלקוח שלו מושך.
