כשחושבים על התוכניות המצליחות ביותר שיצאו דרך שירותי הסטרימינג של HBO Max, זה יהיה כמעט עלבון לא להזכיר את אופוריה.
התוכנית הפיקה כמה כוכבי פריצה כמו האנטר שפר, המעריץ האהוב, ואפילו זכתה בזנדיה בפרס אמי לשחקנית הראשית המצטיינת בדרמה.
עם זאת, למרות הפופולריות הפרועה של התכנית, לא ידוע שהיא נוצרה בהשראת תכנית פחות ידועה שנעשתה במדינה בצד השני של העולם.
מהם ההבדלים בין אופוריה בעבר להווה?
המופע המסתורי המדובר, שנוצר ב-2012, נקרא גם אופוריה (אופוריה, אופוריה בעברית) והוא מתרחש בישראל בשנות ה-90.הכותב הראשי רון לשם צוטט באומרו שהוא שאב השראה רבה מ-Skins UK, עוד תוכנית פופולרית על הוללות מתבגרים וחסרת עכבות, שהתנהלה בין השנים 2007 ל-2013.
למרות שהנושאים באופוריה המקורית דומים לאלה שבגרסה האמריקאית המוכרת יותר, כלומר התוכן הגרפי ולעיתים השנוי במחלוקת (מי יכול לשכוח את עונה 2, פרק 4?), ראוי לציין שה- התווים, עלילות המשנה והפורמט שונים בתכלית.
הבדל בולט היה שנוכחותם של מבוגרים כמעט ולא הייתה קיימת. מלבד צילום סצנות מסוימות כדי לוודא שפניהן מטושטשות או מעורפלות לגמרי, היא דאגה להעביר את העובדה שהדמויות המתבגרות הושארו כמעט לחלוטין למכשירים המשעממים ולעיתים אפילו מאיימים שלהן.
עלילת משנה נוספת בגרסה המקורית היא שהדמות של מאפרה תומר היא רוצחת. אחרי שנים של בריונות בלתי פוסקת, תומר הורג את המענה שלו, שהוא במקרה גם החבר לשעבר של דמות בשם הוטיף. המקבילה האמריקאית של Hotif היא Rue, בגילומו של Zendaya.
מה שמוביל כנראה להבדל הגדול ביותר בין 2 התוכניות, כמו בגרסה הישראלית, Hotif is dead. לאחר מנת יתר של סמים, הוטיף מספרת את סיפוריהם של חבריה מהעולם הבא. מדברים על עגום.
הגרסה הישראלית לא התקבלה היטב
ההצגה הייתה סיכון גדול עבור לשם והבמאית דפנה לוין, ולמרבה הצער, זה היה סיכון שהיה לו מעט מאוד תמורה. ישראל נחשבת למדינה שמרנית למדי, אז לראות תוכנית טלוויזיה על בני נוער המשתתפים בפעילויות בסיכון גבוה ובפעילויות מסוכנות לא התאים לצופה.
הורים לבני נוער לא היו מרוצים במיוחד מהתוכנית, והאשימו אותה בתיאור של מבוגרים רשלניים ובהצגה של הורים ישראלים באור רע. סיבה נוספת לכך שהיא לא הצליחה ברייטינג הייתה משום שהיא שודרה בטלוויזיה בכבלים, אך בשל התוכן הגרפי שלה, נקבעה במשבצת לשעות הלילה המאוחרות. זה הקשה על צופים שהיו מעוניינים להמשיך ולצפות לאחר שהחמיצו פרקים קודמים.
זה בניגוד גמור לגרסה האמריקאית, שזכתה במספר פרסים ושומרת על מקומה כאחת המופעים שזכו לשבחי הביקורת במדינה.
כאשר התראיין לחדשות ערוץ 12, אמר לשם, "הרגשתי כמו כישלון, דלתות נטרקו. במשך יותר משנה ניסיתי להעלות רעיונות אחרים והיו רגעים שבהם מנהלים לא התקשרו בחזרה. פחדתי שלא אוכל להתפרנס בישראל מכתיבה."
קשה לצפייה בגרסה הישראלית
השינויים הרבים שנעשו בגרסה האמריקאית, יחד עם המשחק המעולה והמוזיקה והאסתטיקה הכללית, נראים כסוד הצלחת התוכנית. הוא קיבל 8.4/10 ב-IMDB ו-88% ב-Rotten Tomatoes בעוד שהגרסה הישראלית קיבלה רק 5.8/10 ב-IMDB ונראה שאין לה דף Rotten Tomatoes.
ייתכן שהניואנסים של המקור יתקבלו טוב יותר עכשיו מאשר כשהיא שודרה לראשונה לפני 10 שנים, אבל מעריצים לעתיד גילו שקשה באופן מפתיע למצוא אותו באינטרנט.פרקים זמינים להזרמה עבור אלה שגרים בישראל, וגם עבור אלה המשתמשים ב-VPN. וגם אז, יש את המכשול לצחצח את השפה העברית, שכן זהו פורמט הכתוביות היחיד הזמין לתוכנית.
למרות הפגמים של הפרויקט הזה, לשם עשה קריירה מרשימה ככותב/מפיק. שמו נקשר לתוכניות כמו עמק הדמעות, שטח הפקר וסרט המתח הסתה משנת 2019, שזכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר (פרס האוסקר הישראלי). מלבד כל זה, הוא גם יכול לומר שהוא כתב את התוכנית שהעניקה השראה לאופוריה, וזה הישג גדול בפני עצמו.
