לסטיבן Yeun יש כמה מחשבות אישיות ושוברות לב על מה לא באמת קשור

תוכן עניינים:

לסטיבן Yeun יש כמה מחשבות אישיות ושוברות לב על מה לא באמת קשור
לסטיבן Yeun יש כמה מחשבות אישיות ושוברות לב על מה לא באמת קשור
Anonim

זהירות: ספוילרים קדימה For Nope…נראה שיש הסכמה רחבה ש-Nope לא רק שווה צפייה, אלא שזו יצירת מופת. ועדיין, כמה מבקרים קוראים לסרטו האחרון של ג'ורדן פיל אסון הרבה יותר גדול ממה שהוא נראה. אבל איך שלא חותכים את זה, הסרט מ-2022 הוא ניצחון עבור הבמאי וכל אחד מחברי השחקנים, כולל סטיבן יאון שהקריירה שלו לא האטה מאז המתים המהלכים.

כמו כל סרט של ג'ורדן פיל, הקהל מתלבט בלהט על מה הסרט באמת. הזמן כינה את זה "משל על כוחו של הקולנוע", כפי שנראה דרך המאבקים של הדמויות הראשיות כמו גם העיצוב של החייזר המסתורי עצמו.אבל זו פרספקטיבה מאוד צמרת עץ של הסרט. בראיון ל-Vulture, סטיבן הציע את המחשבות שלו על מה באמת נופ עוסק דרך העדשה האישית בטירוף של הניסיון שלו. הנה מה שהיה לו לומר…

סטיבן Yeun מתייחס למשמעות של לא

כל מי שראה את Nope יודע שסטיבן יאון מגלם בעל לונה פארק עם נושא מערבי בשם Jupe. אבל לפני כן, ג'ופה היה כוכב ילדים שעבר טרגדיה מחרידה על הסט של סרטו.

בעוד שג'ופ הוא מבחינה טכנית דמות משנה ב-Nope, סטיבן טען שהמסע של ג'ופ משקף מאוד את אחד הנושאים המרכזיים בלהיט האחרון של ג'ורדן. וזה קשור הרבה לחוויה האמיתית שהיתה לשחקן Ke Huy Quan (הידוע גם כג'ונתן) לאחר שכיכב בסרטים The Goonies ו- Indiana Jones And The Temple Of Doom. למרות היותו שחקן כמו כל אחד אחר, הוא הפך במהרה ל"הילד האסייתי הזה ב_". זה היה משהו שהיה קשור עד כאב לסטיבן עצמו…

"בתסריט המקורי היה למעשה ג'ופ בראש הסרט הזה [שהפך אותו למפורסם], קיד שריף. וכשקפצתי פנימה, ג'ורדן באמת אפשר הרבה שיתוף פעולה. והדבר הראשון שאמרתי היה, 'אני לא חושב שהוא היה המנהיג של הסרט הזה'", הסביר סטיבן לנשר. "ג'ונתן קה קואן היה דוגמה גדולה. הסרט הזה עוסק הרבה בניצול. בשבילי, יש בו גם סוכנות. לא רציתי שג'ופ יהיה רק קורבן של נסיבות, אלא גם, בתור מבוגר, רוצה משהו ויש לו סוכנות משלו כלפי משהו. אז זה הרגיש נכון יותר עבורו להיות דמות צד בצעירותו."

החלטה זו הוסיפה לשינוי במשמעות הן בדמות והן בסרט עצמו. וזה נעזר בשורה אחת שנאמרה על ידי דמותו של קקה פאלמר, אמ, כשהיא מבינה מי זה ג'ופה באמת. בסרט היא אומרת, "הו, אתה היית הילד האסייתי בקיד שריף!". השורה הזו הייתה מקבילה למשהו שסטיבן שמע ברחוב.בפרופיל של GQ, סטיבן הסביר כי הוא מכונה "הבחור האסייתי מהמתים המהלכים!"

"יש תחושה ייחודית של בידוד שמגיעה כשאתה רק רתיחה לגזע שלך. אבל בכל זאת זו דה-הומניזציה - להגדיר מישהו שיכניס אותם לקופסה. ואני חושב שהתחושה הזו, התחושה העמוקה הזאת של בדידות היא מה שג'ופ מאכלס. איך אתה יכול להתחבר, באמת, עם מישהו כשיש חוסר אותנטיות אפילו בעצמך?"

Steven Yeun On Nope Being About Attention And Fame

חוסר האותנטיות הזה בא לידי ביטוי בנכונותו של ג'ופ לעשות פרודיה על הטרגדיה של עברו ולהיקלע לתחזיות של אנשים אחרים עליו. זה לא מבשר טובות עבור הדמות בסופו של דבר שכן הוא עומד פנים אל 'פנים' עם חייזר שיכלה את כל מי שיעניק לה תשומת לב. זה לא רק מתחבר לניתוח "המשל לכוחו של הקולנוע", אלא גם עד כמה התהילה יכולה להיות מסוכנת בלי משהו שמבסס אותך.

"במובנים מסוימים, לפעמים קל יותר לחיות בתוך ההשלכה שכולם שמים עליך מאשר להתנגד לה ולהילחם כל יום נגדה. וכשאתה לבד ככה, וכשאתה עושה זאת. אין באמת מצב משפחתי להישען עליו כדי לשמור אותך בטוח ושפוי, זה יכול להרוס אותך. ג'ורדן אומר את זה ממש טוב, אבל האלימות של תשומת לב היא מושג מעניין בעיניי, במיוחד כשזה נוגע לג'ופה."

הוא המשיך ואמר, המפתח שגורם לסיפורו של ג'ופה להיות מטריד הוא האופי ההדדי של האובססיה שלנו לתשומת לב. מה נעשה כדי להכחיש את האמת שלנו כדי לראות ציטוט-ללא ציטוט, או חלק ממנו. של משהו, או מקובל? אנחנו תמיד במצוקה של זה. כל תנועה קדימה בעסק עצמו - שמטבעה היא על מחזה - הופכת לתבנית של מה שאתה יכול להרוויח. מי ישתמש בזה ומי לא? ומי לא? אין שיפוט, זה באמת רק מערכת היחסים שיש לנו.

"היו לנו הרבה דיונים, ג'ורדן ואני, על המקום שבו אנחנו יושבים בעידן המודרני של הוליווד, על הצד החדש יותר של נכללים בחלל.אני מרגיש שיש אינפנטיליזציה אינהרנטית שקורה, גם אם אתה מבוגר, כי אתה צריך להילחם בעשרות שנים ובדורות של סטריאוטיפים וציפיות והשלכות עליך, המבט עצמו. הוא נוגע בדבר די גדול, אני חושב."

Nope Is Also About Control

"תמיד יש רצון לשלוט ולרצות לקבל שליטה. ואז בסוף, יש את הכניעה גם לשחרר את זה", הסביר סטיבן ל-Vulture. "בשבילי, מה שאני רוצה לעזור לייצר, מה שאני רוצה להוציא שם, מה שאני רוצה להיות חלק ממנו הם דברים שלא בורחים מהמבט. כי אני חושב שזה ברובו בלתי אפשרי. אני חושב שכולם ידברו מתוך נקודת מבט, וזה בסדר, אבל כמה מנקודת מבט ספציפית נאמרה כל כך הרבה זמן שחשבנו שזו מציאות ממשית? ואז מה קורה כשמישהו שלא מדבר מנקודת המבט הזו - ללא בושה, באומץ, מדברים מנקודת המבט שלהם והאם זה הפך להצלחה אדירה?"

סטיבן המשיך ואמר, "זה מפחיד את העולם לשנייה, ואני בעניין הזה. אני רוצה לראות אם אנחנו יכולים לשחרר אנשים מהמבט המעיק מדי עליהם. תלוי ב סיפור, לפעמים צריך לראות אנשים בעדשה הזו, ולפעמים לא. ובשבילי, כשחקן ומפיק אמריקאי אסייתי, אני מעוניין לדבר מזווית אחרת. זה המקום שבו אני נמצא."

מוּמלָץ: