ניקולס קייג' הוא דמות מעניינת. צופים מהצד (בואו לא נמהר מדי לתייג מישהו כ"מעריץ") נהנים להפריד בין נישואיו המרובים, הסרטים המוזרים שלו, וכל הטעויות שעשה שעלו לו לכאורה מיליונים.
אבל אנשים שמזהים את עצמם כמעריצים של לפחות חלק מהעבודות של ניקולס אומרים שיש סיבה ספציפית להצלחתו. אולי אכן יש שיטה לטירוף של ניקולס קייג'!
האם ניקולס קייג' עדיין מצליח עכשיו?
יש קצת שאלה אם ניק קייג' עדיין להיט בימינו. העבודה שלו האטה לטפטוף, ויש אומרים שהוא בעצם עזב את הוליווד, ומכמה סיבות ספציפיות.
ועם זאת, עדיין יש מעריצים שמסורים לעילא ולעילא להפצת המילה הטובה של ניק קייג'. המון אנשים עדיין צופים בסרטים של קייג', כולל הסרטים ישירות ל-VHS (אם כי הם שודרגו ל-DVD עד עכשיו).
אז, ניקולס קייג' עדיין מצליח, ללא ספק. במיוחד בגלל שהוא שווה איפשהו בסביבות 25 מיליון דולר.
למה ניקולס קייג' כל כך מצליח?
עם אוסף פרויקטי הסרטים שלו ולפעמים דמויות מצמררות, יש שיגידו שניקולס קייג' אינו מוצלח במיוחד. אבל למרות שסרטיו אינם שוברי קופות, הם צוברים מספיק קהל כדי להשאיר אותו מועסק. אז איך הוא עושה את זה?
למעריצים יש כמה רעיונות, ונראה שהם עלו על משהו.
קודם כל, אפילו המעריץ הכי משתולל של ניק קייג' יכול להודות שהרבה מהסרטים שלו נוראיים. ועדיין, הם מציינים, "קייג' הוא הרבה יותר אינטליגנטי ויצירתי ממה שניתן לו קרדיט". הנימוק שלהם הוא שניקולס יודע מה הוא עושה כשהוא חותם על סרטים שעשויים להיראות פחות טובים.
יודע מה הוא עושה מבחינתו, הוא נותן לכל תפקיד את היצירתיות והתשוקה שהוא מרגיש שמגיע להם (שזה נראה הרבה). בעיקרו של דבר, "יכול להיות שהוא נמצא באשפה לוהטת לעתים קרובות אבל הוא נותן 100% לאשפה הלוהטת הזו", אומרים מעריצים.
האם מסירות לא אחת התכונות העיקריות של שחקני כוכב-על? מעריצים אומרים שלניק יש את זה בחסר.
מעריץ אחר מודה שפעם הם היו "אדישים" לגבי קייג', אבל שעכשיו הם "אוהבים שהוא מחבק לגמרי כל סרט ולא "נבוך" להופיע באמת."
מה חושבים שחקנים אחרים על ניקולס קייג'?
אז אולי הוא לא רץ בחוגי הסלבריטאים המסורתיים. אבל בסופו של יום, גם אם הסרטים של ניקולס קייג' מטורפים לחלוטין, הוא עדיין מספק הופעה הולמת לכל אחד. והמעריצים אומרים שהפרסים המעטים שבהם זכה ראויים בהחלט. ובסופו של דבר, ציטוט של שחקן עמית (רק איתן הוק, שימו לב) מסכם את זה בצורה מושלמת.
ב-AMA, איתן אמר, "הוא השחקן היחיד מאז מרלון ברנדו שלמעשה עשה משהו חדש באמנות המשחק; הוא הוציא אותנו בהצלחה מאובססיה לנטורליזם לסוג של סגנון הצגה של משחק."