כאשר The Batman של מאט ריבס הוא הערך האחרון והטוב ביותר בנוף הקולנוע DC מזה זמן רב, תשומת לב רבה יותר הועלתה על הגרוע ביותר. אין ספק שבאטמן ורובין מ-1997, בבימויו של ג'ואל שומאכר ונכתב על ידי עקיבא גולדסמן, הוא סרט באטמן הגרוע ביותר אי פעם. למעשה, רבים מאמינים שזהו למעשה הסרט הגרוע ביותר בכל הזמנים. בלי קשר, זה די מדהים שזה לא סיים את הקריירה של ג'ורג' קלוני. למרבה הפלא, הוא המשיך והפך לאחד השחקנים, המפיקים והבמאים הגדולים ביותר בדורו. אי אפשר לומר את אותו הדבר על הקריירה של אלישיה סילברסטון, שכמעט בוודאות שקעה לאחר שהמבקרים הוציאו את הסרט עם יציאתו לאקרנים.
אז למה בעצם באטמן ורובין הוא סרט כל כך גרוע? אמנם המבקרים לא תמיד עם האצבעות על הדופק של הקהל הצופים בסרט, אבל נראה שיש להם את ההסברים האינטליגנטים ביותר מדוע הסרט המסוים הזה היה כל כך מפחיד, נורא לא ייאמן…
7 באטמן ורובין "מופקים יתר על המידה"
Batman & Robin היה סרט באטמן האחרון שמבקר הקולנוע המוערך ג'ין סיסקל סקר אי פעם. זה די עצוב שהוא מעולם לא זכה לראות סרט באטמן שתמיד רצה. הביקורת העיקרית שלו על סרטו של ג'ואל שומאכר הייתה שהוא "הופק יתר על המידה". בתוכנית המפורסמת שלו, "בסרטים עם סיסקל ואברט", אמר ג'ין, "כל סצנה כל כך מלאה באקשן שהסרט עושה עבורנו את כל החשיבה והרגש ואתה פשוט יושב שם ומסתכל על אפקטים מסנוורים, כן, אבל אתה עדיין מרגיש משועמם." לאחר מכן הוא הצהיר שהוא היה יוצא מהסרט אם הוא לא היה צריך לצפות בו לעבודה.
6 הדמויות של באטמן ורובין משעממות
בן זוגה של ג'ין סיסקל המנוח, רוג'ר אברט המנוח, נתקל בבעיות גדולות עם הדמויות בבאטמן ורובין. הביקורת הגדולה ביותר שלו מכל סרטי באטמן שהובילו לבאטמן ורובין הייתה שהסרטים בילו הרבה יותר זמן על הנבלים ולא מספיק זמן על הגיבורים. אותו דבר היה נכון עם באטמן ורובין, אבל מר פריז ו-Poison Ivy היו בקלות הנבלים הפחות מעניינים שתוארו על המסך עד לאותו שלב. "היו כל כך הרבה שאלות על באטמן ורובין שיהיה מעניין לענות אם לסרט יש סוג של עניין רציני בדמויות שלו", הסביר רוג'ר.
5 ג'ורג' קלוני הוא הבאטמן הגרוע ביותר
אפילו ג'ורג' קלוני חושב שהוא היה הבאטמן הגרוע ביותר. אחרי הכל, האיש התנצל על עבודתו, ועל הסרט עצמו, פעמים רבות. לערוץ הטריילרים הפופולרי ביותר של Honest ב-YouTube היו ביקורות רבות על Batman & Robin משנת 1997, אבל אחת החדות שלהם כוונה ישירות לזוכה העתידי של זוכה פרס האוסקר.הוא טען שג'ורג' "מטלפן" לחלוטין את ההופעות שלו. והמעט שהוא התעייף לעשות עם דמות באטמן נבלם על ידי החליפה שהשביתה את תנועת הצוואר שלו. וכן, העובדה שלכל החליפות היו ישבן מאוד מוגדרים ופטמות בולטות, עד כמה מגוחך כל העניין.
לכותב ב-SFGATE הייתה גם בעיה עם ההסתכלות של ג'ורג' קלוני על ברוס וויין, ואמר, "באטמן לא מלחיץ? כל מה שקלוני יכול לעשות בנסיבות העניין, עם הריסים הכהים והמסולסלים האלה, זה לדבר לאט וחייך פילוסופית. כמו שזה, הגשת הקורנבול הנוקשה של קלוני והנטייה לחייך ברגעים הטרגיים ביותר מביאים את זה קרוב לסדרת הטלוויזיה המצוירת של באטמן של שנות ה-60 כמו כל אחד מהסרטים שהגיעו."
4 באטמן ורובין מגוחכים לחלוטין בכל סיבוב
Cinema Sins בילה כמעט 20 דקות במעבר על כל ההיבטים הגרועים ביותר של באטמן ורובין. בעוד שהם ירו יריות רבות על הסרט של ג'ואל שומאכר, רובם היו קשורים לכמה מגוחך להפליא כמעט כל פרט קטן.במוחם, הסרט נשען יותר מדי על הסגנון המצויר הגרוע של שבת בבוקר ואין בו שום היגיון. הכל, החל מהאופן שבו פועלות החליפות השטויות של מר פריז ועד שביין יודע איך להסיע את Poison Ivy ברחבי גות'האם סיטי ועד אלישיה סילברסטון לובשת את מדי בית הספר שלה ועד חוסר הפיזיקה הופכים את הסרט לנורא לחלוטין.
3 באטמן ורובין הכל על סחורה
בביקורת של DeadEndFollies, מבקר הקולנוע טען שהכל בסרט מ-1997 הרגיש כאילו מדובר במכירת צעצוע חדש לילדים. בעצם המטרה היחידה של הצגת Batgirl של אלישיה סילברסטון הייתה לגבי היתרונות הכספיים של יצירת דמות אקשן חדשה. הם המשיכו לכתוב, "זה ניסיון בוטה למכור שטויות לילדים ולא בצורה טובה. יש סרטי ילדים מדהימים שמעודדים תהליך חשיבה בגיל צעיר, אבל זה יותר 'קנה את הקרח המדהים הזה- דמות אקשן עם נושא לפסידה עם הסרט שלך שכבר קנית באטמן.אם אתה נמנע ממשמעות של שיווק, אתה גם תימנע מעניין ומורשת."
2 הפאנץ' של מר. פריז הם נורא מצחיקים
אין ספק שאחד הדברים הטובים (והגרועים ביותר) בבאטמן ורובין הם הפאנצ'ליין של ארנולד שוורצנגר. בעצם כל מה שיוצא מפיו של מר פריז הוא בדיחה הקשורה לקרח שנועדה להיות מאיימת ו… ובכן… מצחיקה. התוצאה היא חבורה של שטויות מטופשות לא מאיימות ולא מצחיקות. הגרדיאן קבע שהתסריט הרגיש כאילו הוא לא גמור ולרוב הדמויות היו שורות "מחזיקות מקום". אבל שורות "מחזיקי מקום" אלה הגיעו בסופו של דבר למוצר המוגמר. למרות שכל דמות מושפעת מכך, הדיאלוג של מר פריז הוא האייקוני ביותר.
1 הכיוון של ג'ואל שומאכר הוא נורא
למרות שניתן לומר יותר על התסריט הנורא של עקיבא גולדסמן לבאטמן ורובין, חלק גדול מההחלטות הרעות מונחות לרגליו של הבמאי, ג'ואל שומאכר המנוח.דסון האו מ"וושינגטון פוסט" הצהיר, "[ג'ואל שומאכר] מסדר וכוריאוגרפיק את השחקנים שלו כאילו היו בובות של חלון ראווה. הוא מפיץ את האפלולית הגותית של סדרת הקומיקס "באטמן" המקורית של בוב קיין לבהירות מטופשת. הפלאשבקים המתבקשים - איפה באטמן נזכר בילדותו הכואבת -- מועברים בתחושה של מחויבות לא רצונית. הוא הופך את הסיפור לסדרה של קטעי פעולה עמוסים ומורחבים מדי. והוא מנפח כל סצנה עם משחקי מילים זולים, ערפדים בינוניים ואפקטים מיוחדים שלא מפמפמים אותך עד כדי להתיש אותך."
