בהתחשב בכך שנירוונה הייתה מרכיב כל כך עצום ב-The Batman של 2022, נראה שזה מתאים לחלוטין להתעמק במוזיקה שנקשרה לדמות האיקונית DC. מהנושא המוזר והקומי של סדרת הטלוויזיה של אדם ווסט ועד לתצוגות האופרה של דני אלפמן משנת 1989 ולתצוגות האופרה של הנס צימר מ-2005, המוזיקה של באטמן השאירה את חותמה על המופעים. אבל כמו נירוונה, גם אמנים פופולריים מאוד תרמו את תרומתם לסרטים ולסדרות הטלוויזיה של הצלב הכיפה. יש את "Kissed By A Rose" של סיל מ-Batman Forever, "Face To Face" של Siouxsie And The Banshees מ-Batman Returns, וכמובן, פסקול של פרינס לסרט באטמן המקורי של טים ברטון.
שירים כמו "Partyman", "Lemon Crush" ו-"Batdance" הפכו לפופולריים מאוד לאחר שובר הקופות יצא לאקרנים. בעוד שחלק מתלבטים אם זו הייתה העבודה הטובה ביותר של פרינס, אין ספק שהיא הייתה בלתי נשכחת מאוד. אבל בין כוח הכוכב של פרינס לבין הסיפורים המקוממים סביבו, רבים תהו מדוע הוא ירצה להשתתף בזיכיון של גיבורי על מלכתחילה. הנה הסיבה האמיתית שבגללה פרינס יצר את פסקול באטמן משנת 1989…
למה המוזיקה של פרינס בבאטמן?
"באטמן" של פרינס בילה שישה שבועות עצומים בראש טבלת הבילבורד כשיצא לראשונה. ו-"Batdance" היה הלהיט הראשון של האמנים המוערכים מאז "Kiss" ב-1986. למרות שבאטמן היה הצלחה מסחרית (כמו גם נכס מסחרי), פרינס הצליח להפוך את האלבום לשלו באופן ייחודי בעזרת הבמאי טים ברטון. על פי ראיון מ-1990 לרולינג סטון, פרינס שמח לשתף פעולה עם יוצר הסרט, שהיה מעריץ עצום שלו.
באותו זמן, פרינס נאבק לאחר שהכניס את עצמו לחובות עצומים. לפי ראיון ל"וראייטי", מנהלו של פרינס, אלברט מגנולי, טען כי פרינס מבזבז יותר מדי כסף בייצור עבודה. לא רק עבודה שמעולם לא ראתה אור אלא עבודה שעשתה ו"דרשה" הרבה מאפיינים נוספים כדי להתרחש. במילים אחרות, פרינס היה מאוד מיוחד ומאוד מפואר. מנקודת המבט של אלברט, פרינס מעולם לא רצה להודות בכך. אבל הוא כן מסר את הפעולות הפיננסיות לאלברט. והוא זה שגרם לפסקול "באטמן" להתרחש.
"עשיתי מיד סוג משפטי של חיפוש פיננסי לגבי מה באמת קורה, וזה היה יותר נורא ממה שמישהו חשב. אז [התוכנית] נועדה לנסות להכניס הכנסות למבצע מבלי להאריך אותו יותר מדי הנקודה שבה אף אחד לא יהיה מעוניין להתערב בכל דבר שהוא רוצה לעשות", הסביר אלברט מגנולי, לפי וראייטי.
בשנת 1988, פרינס הוציא את אלבום האולפן החמישי שלו, "Lovesexy", כך שפשוט לא הייתה שום סיכוי שחברת התקליטים הייתה להוטה להוציא כסף על תקליט אחר של פרינס במשך כמה שנים לפחות. לדברי אלברט, חברות התקליטים היו זקוקות לפחות שנתיים כדי "לנצל את הפוטנציאל" של אלבום, ולכן הן היו זקוקות ליותר זמן איתו. עם זאת, עשיית פסקול של סרט לא הייתה ממש בתחומיה של חברת התקליטים. זה היה בידי אולפן הקולנוע.
"האלבום 'באטמן' נוצר כאשר יצר איתי קשר על ידי מפיק ['באטמן'] מארק קנטון", המשיך אלברט. "הלכתי לפרינס ואמרתי, 'זה יעזור לנו להכניס הכנסות למערכת מבלי שנצטרך לחשוף אותך לאלבום אחר'"
אלברט ידע שלפרינס יש חוזה עם האחים וורנר לאחר עבודתו על "גשם סגול". וגארי למל, ראש מוזיקה של האחים וורנר, ידע שהתמונה הסגולה המפורסמת של פרינס פשוט הולכת ויזואלית עם דמותו של ג'ק ניקולסון את האנטגוניסט של באטמן, הג'וקר.הדובדבן שבקצפת הייתה העובדה שג'ק ניקולסון (ששולם לו הון מוחלט לכותרת באטמן) היה מעריץ ענק של פרינס.
איך פרינס שיתף פעולה עם יוצרי הסרטים של באטמן
כאשר פרינס שיתף פעולה בפסקול באטמן, אמנים רבים עשו את אותו הדבר. למעשה, שנות ה-80 וה-90 היו מלאות בכישרון גדול שהוביל את המוזיקה לכמה מהסרטים הגדולים בתעשיות. אבל פרינס ונציגיו רצו שהדברים יעבדו קצת אחרת…
"כשנפגשתי עם [במאי באטמן] טים [ברטון] אמרתי, 'בסדר, יוצר קולנוע לקולנוען, אתה לא רוצה 12 שירים בסרט הזה. יש לך את דני אלפמן שיעשה קטע קולנוע, "הסביר אלברט מגנולי בראיון ל"צלצול". "וטים אמר, 'כן, זה נכון. איפה אנחנו שמים את כל השירים האלה?' אמרתי, 'בוא נתקשר בטלפון ונדבר עם דני'. קיימנו שיחת ועידה עם דני ודני אישר ציון סרט שהיה גדול. איך משלבים לזה שירים? זה יהיה מטורף.כמעט בלתי אפשרי. הצעתי, 'מה אם אלבום באטמן של פרינס בהשראת הסרט? ככה דני עושה את שלו לסרט. פרינס צופה בסרט והוא מקבל השראה לכתוב שירים. כל אחד מקבל מה שהוא רוצה.'"
התוצאה לא רק סייעה לבאטמן להפוך להצלחה אדירה בקופות, אלא גם הוציאה את פרינס מהחובות ובסופו של דבר חידשה את כל הקריירה שלו.
