לא חסרים פרקים פנטסטיים של The Office של NBC חלק מהפרקים, כמו "יום הגיוון" שינו את מסלול התוכנית. אחרים היו כולם על הרגעים הטובים והגרועים ביותר במערכת היחסים של ג'ים ופאם. ואז היו כל פרקי ליל כל הקדושים עם כל התחפושות המדהימות האלה… אבל הפרק של "The Dinner Party" עשה משהו אחר לגמרי… הוא הפך את המשרד לקומדיה אפלה מאוד… לפחות, לפרק אחד.
האמת היא שהפרק של "The Dinner Party" לא היה כוס התה של כולם והוא עבר הרבה שינויים. הפקת הפרק אף התעכבה בשל שביתת סופרים. בקיצור, היא עברה הרבה סערה כדי להפוך לאחד הפרקים הטובים בתולדות התוכנית.
הנה האמת על יצירת הפרק…
זה היה מבט נדיר ולא נוח בתוך חייו האישיים של מייקל סקוט
כמובן, מרכז הפרק של "The Dinner Party" היה הערב הלא נוח להחריד בבית העירוני הצפוף של מייקל סקוט. חשוב מכך, זו הייתה חוויה אכזרית עבור ג'ים, פאם, אנג'לה, אנדי ודווייט, שזכו לראות את הפעילות הפנימית של מערכת היחסים הפוגענית של מייקל עם המנהל האזורי לשעבר שלו, ינואר
בהיסטוריה נפלאה בעל פה על יצירת "The Dinner Party" מאת רולינג סטון, חברי צוות וצוות שונים שופכים אור על העשייה הפנימית של יצירת המופת הקומית/דרמטית הזו.
"הפרק הוא כור היתוך למערכות היחסים השונות בתוכנית", אמר אד הלמס, AKA אנדי, לרולינג סטון."זה חלל צפוף ומכיל שבו כל כך הרבה בעיות ביחסים מבעבעות בין ג'ים ופאם, אנדי ואנג'לה, מייקל וג'אן. זה ההיבט של סיר הלחץ שמגביר הכל, בתוספת העיצוב של מסיבת ארוחת הערב, סוג הצורך לעלות למבנה חברתי מסוג אחר, להבדיל מלהיות עמיתים לעבודה בחלל משרדי. זה פשוט כור היתוך רותח של קומדיה."
אחד הכותבים של הפרק, ג'ין סטופניצקי, טען שהפרק נוצר בהשראת מי מפחד מווירג'יניה וולף. זו הייתה אמורה להיות מסיבת ארוחת הערב מהגיהנום והיא הוגדרה למספר פרקים… בעצם, בכל פעם שמייקל ביקש מפאם וג'ים לבלות. הם נמנעו מזה בהצלחה… אבל בשלב מסוים, הם פשוט היו צריכים לעשות את זה.
ואף על פי שמייקל יכול להיות הרבה לטפל בו, יאן לוינסון-גולד (מלורה הארדין) צריכה להיות גרועה ב-100%. אחרי הכל, בגלל מערכת היחסים שלה עם מייקל, היא בדיוק איבדה את עבודתה ב-Dunder Mifflin והגיעה לנקודת שבירה.
"היא שיחקה את החברה החמורה כל כך טוב ובסופו של דבר הייתה צמד קומי נהדר עם סטיב", אמר ג'ון קרסינסקי, AKA ג'ים, על הכימיה של מלורה עם סטיב קארל. "סטיב מצא אותה מצחיקה מאוד ואני חושב שאלמלא הייתה כל כך הארדקור, זה לא היה כמעט מצחיק. לדמות שלה היו כל כך הרבה שאפתנות וכל כך הרבה כוח בה, וזה היה בדיוק ההפך מסטיב. זה היה כמעט כמו מערכת יחסים S&M, כאילו הוא אהב להיות עינויים על ידה או משהו."
הסופרים נלחמו נגד המחשבות שהפרק היה 'אפל מדי'
בעוד שהכותבים התרגשו לעשות את הפרק, כמה ברשת חשבו שהוא חשוך מדי. למרבה המזל, התסריט נעשה פחות אפל כשהכותבים הוציאו קצת על יאן דרס בטעות כלב של שכן ואז הוציא אותו בכוונה מהאומללות שלו.
לי אייזנברג (כותב שותף): "החלטנו שאולי זה הולך רחוק מדי", אמרה לי אייזנברג, שותפה לכותבת הפרק.
אבל בכל זאת, חלק מהרשת היו מודאגים אבל השותף ליצירה גרג דניאלס נלחם נגדה בחוכמה, אומר לי אייזנברג.
"תמיד קיבלנו הערות מהרשת, ולפעמים אלה יכולים להיות ממש שנוי במחלוקת, אבל גרג דניאלס תמיד טיפל בהם ממש טוב ובשלב הזה, היה לנו אמון די טוב וקיצור טוב עם הרשת," לי אמר. "אז הכותבים נקראו למשרד לשמוע את ההערות. גרג מתקשר לטלפון והמנהלים נמצאים על הקו השני, ברמקול. רק הכותבים קראו את התסריטים עד כה וזה, אתה יודע, לפני קוראים בשולחן, והם מתקשרים לטלפון, והם אומרים, 'התסריט הזה ממש ממש אפל'. וגרג אמר, 'כן'. ויש הפסקה והם אמרו, 'ממש חשוך'. וגרג אמר, 'כן. זה כן.' והם אומרים, 'זה ממש חשוך'. והוא אומר, 'כן.' ואז הוא אומר, 'בסדר, משהו אחר, חבר'ה?' והם אמרו, 'אה… לא'. הם ניתקו וזהו. הם לא הציעו שום הערה אחרת."
התוכנית הייתה בעונתה הרביעית, לכן היה חשוב להם למצוא דרכים יצירתיות להפוך אותה לרעננה ומרגשת. אז, פרק אפל יותר שהציג זוויות חדשות של הדמויות שכבר מבוססות היה חיוני… למרבה המזל, גרג, לי והצוות שלהם עמדו על ההחלטות שלהם. בסופו של דבר, הפרק הפך לאחד הטובים בסדרה כולה.
