כשהסרט הראשון של אינגריד ברגמן ורוברטו רוסליני יצא לאקרנים ב-1950, הרומן ביניהם כבר הפך לפומבי.
השחקנית השבדית והסופרת האיטלקית של הניאוריאליזם עבדו יחד על דרמה Stromboli, המתרחשת באחד מהאיים האיאוליים ומספרת את סיפורה של אישה ליטאית שנעקרה באיטליה לאחר המלחמה.
כשניסו לשחזר את סיפורה של אישה לטבית שרוסליני פגש במהלך אחד ממסעותיו, הוא וברגמן התאהבו כשהיא עדיין נשואה לרופא השיניים פטר ארון לינדסטרום, איתו נולדה לו בת, פיה. השערורייה שנוצרה ראתה את ברגמן מנודה בהוליווד ובמולדתה שבדיה.
התכתבות בין ברגמן לרוסליני הראתה שהשחקנית נפתחה אליו שנים לפני שהם בכלל נפגשו, וכתבה לו מכתב רומנטי שבו ביקשה ממנו לעבוד יחד. במכתבה הראשון ליוצר הסרט, כוכבת קזבלנקה כתבה "Ti amo" כדי להוכיח כמה מעט איטלקית ידעה באותה תקופה.
אינגריד ברגמן כתבה מכתב רומנטי לרוברטו רוסליני ב-1947
שנים לפני תחילת הרומן ביניהם, כתב ברגמן מכתב לבמאי האיטלקי לאחר שראה שניים מסרטיו המפורסמים ביותר.
בהודעתה, הכוכבת השוודית הביעה את רצונה לעבוד איתו ונתנה לרוסליני טעימה קטנה מהאיטלקית שלה על ידי כתיבת "Ti amo".
"ראיתי את הסרטים שלך Open City ו-Paisan, ונהניתי מהם מאוד. אם אתה צריך שחקנית שוודית שמדברת אנגלית טוב מאוד, שלא שכחה את הגרמנית שלה, מי לא מאוד מובנת בצרפתית, ומי באיטלקית יודעת רק 'טי אמו', אני מוכנה לבוא ולעשות איתך סרט", כתבה ברגמן במכתבה הלבבי.
לפי The Criterion Collection, השחקנית זוכת האוסקר לא ידעה לאן לשלוח את המכתב שלה בהתחלה, ובסופו של דבר היא פנתה אליו לתאגיד הסרטים מינרווה ברומא.
רוברטו רוסליני שלח לאינגריד ברגמן טיפול בסרט בתגובה
עם זאת, דבריו של ברגמן הגיעו לרוסליני רק בשנה שלאחר מכן, ביום הולדתו ה-42.
"זה עתה קיבלתי ברגש רב את המכתב שלך, שהגיע במקרה ביום השנה ליום הולדתי כמתנה היקרה ביותר. זה נכון לחלוטין שחלמתי לעשות איתך סרט…." השיב הבמאי במברק קצר.
אבל רוסליני לא הניח את רצונו לעבוד עם ברגמן ובהמשך שלח לה תקציר של סרט שדומה לסרט הסטרומבולי שלו.
במהלך טיול לאזור מצפון לרומא, יוצר הסרט נפגע על ידי אישה לטבית במחנה, שחיכתה לחזור הביתה. הוא לא יכול היה לדבר איתה כל עוד שומר ציווה עליו ללכת.כשחזר, הודיעו לרוסליני שהאישה הלכה ועברה לאיי ליפארי, לאחר שהתחתנה עם גבר מהאזור.
"שנלך ביחד ונחפש אותה? שנראה ביחד את חייה בכפר הקטן ליד סטרומבולי, לשם לקח אותה החייל?" שאל רוסליני את ברגמן במכתבו, והמשיך לסכם את סרטו בכמה פסקאות על אהבה, הסתגלות למציאות אחרת, ובסופו של דבר, חופש.
"אולי תבוא לאירופה? אני יכול להזמין אותך לטיול באיטליה ונוכל לעבור על הדבר הזה בחופשיות? האם תרצה שאכנס לסרט הזה? מתי? על מה אתה חושב תסלח לי על כל השאלות האלה אבל אני יכול להמשיך לחקור אותך לנצח", הוא גם כתב.
ינגריד ברגמן ורוסליני התחתנו בשנת 1950
ברגמן אכן הגיע לאירופה כדי להיפגש עם רוסליני, והשניים יצרו יחד את סטרומבולי, סרט שהתקבל היטב באיטליה, אך תחילה זכה לפעילות באמריקה ובבריטניה לפני שביקורות עדכניות יותר העריכו מחדש את ערכו האמנותי.
כשהסרט יצא לאקרנים, ברגמן זה עתה קיבל את פניו של בן עם רוסליני, רובין, שנולד בפברואר 1950, ימים לפני פתיחת הסרט בארה ב. היא ביקשה מלינסטרום להתגרש ממנה, אך הוא סירב. נוסף על כך, המגעים עם בתם פיה, שהתגוררה עם אביה בשוודיה, היו דלים.
לשערורייה הייתה השפעה על הקריירה והמוניטין של ברגמן, הפרשה הייתה כביכול בניגוד לדמויות הטהורות שגילמה לא פעם על המסך ושתקשורת ודעת הקהל נטו להשתוות אליה, כפי שציין ברגמן בהמשך. החיים.
שבוע לאחר שרובין נולדה, ברגמן התגרשה מבעלה הראשון על ידי מיופה כוח ונישאה לרוסליני על פי החוק המקסיקני. ב-1952 נולדו לזוג בנות תאומות, איזוטה אינגריד ואיזבלה, שהלכו בעקבות אמה והפכו לשחקנית עטורת פרסים. אחרי סטרומבולי, ברגמן ורוסליני עבדו יחד על ארבעה סרטים נוספים.
בסופו של דבר, הזוג הגיש בקשה לגירושין לאחר שהבמאי ניהל רומן עם התסריטאי הבנגלי סונאלי דסגופטה. הוא וברגמן נפרדו רשמית ב-1957.
ברגמן התחתן בשנית ב-1958, וקשר את הקשר עם יזם התיאטרון השוודי לארס שמידט. הם התגרשו ב-1975, אך יישארו קרובים עד מותה מסרטן השד בלונדון ב-1982.
