כדי להצליח בהוליווד, רוב השחקנים צריכים להיות בעלי יתרון קטן שגורם להם להיראות לפחות קצת מסוכנים. למרבה המזל עבור ואל קילמר, תמיד היה משהו באנרגיה האגואיסטית שלו לפעמים שגרם לזה להיראות כאילו הוא מוכן להילחם אם המצב הנכון ירים את ראשו המכוער.
במהלך השנים, היו דוגמאות רבות לכוכבים שנקלעו לקרבות אגרוף עם הכוכבים שלהם. לדוגמה, טום קרוז נקלע פעם לקטטה עם אחד הכוכבים המפורסמים שלו וג'ורג' קלוני נקלע לקרב אגרוף עם במאי מפורסם. למרות סיפורים כאלה, הרוב המכריע של הסרטים הגדולים מצולמים בלי אפילו שמץ של אלימות אמיתית.עם זאת, למרבה הפלא, במאי אחד שואל קילמר עבד איתו די נתן את ברכתו לשחקן המפורסם ולאחד מכוכביו הידועים שזרקו מכות אחד על השני.
מוניטין קשה
בשנת 2015, העולם נודע שואל קילמר פונה לבית החולים כדי לחפש טיפול לגידול אפשרי. לרוע המזל, קילמר ימשיך לאבד את יכולתו לדבר ולאכול באופן טבעי, יעבור כימותרפיה ויקבל שתי ניתוחי טרכאוטומיים בזמן שנאבק בסרטן הגרון. מהצד החיובי, קילמר דיווח שהוא נטול סרטן כבר שנים ונראה שהוא מצא רמה של שלווה שחומקת לרוב האנשים. עם זאת, כל זה לא מוחק את העובדה שלקילמר היה מוניטין די גרוע לאורך חלק גדול מחייו.
באמצע שנות ה-90, ואל קילמר היה בשיא הקריירה שלו לאחר סרטים כמו The Doors, Tombstone, Batman Forever ו-Heat, בין היתר. כתוצאה מכך, קילמר החזיק מספיק כוח בהוליווד באותה תקופה, כך שלמעשה כולם רצו לעבוד איתו והעיתונות הייתה זקוקה לגישה אליו.למרות שזה יכול להיות שואל נגדם באותה תקופה, ב-1996 פרסם Entertainment Weekly מאמר על המוניטין הרקוב של קילמר. זה מפתיע במיוחד מכיוון שהרבה שחקנים אחרים נקראו קשה לעבוד איתם אז ההתנהגות של קילמר כנראה הייתה גרועה במיוחד כדי להצדיק מאמר כזה.
במאמר של Entertainment Weekly שהוזכר לעיל, הכותב התייחס לעובדה שלואל קילמר היה מוניטין של קשה לעבוד איתו, באופן כללי. עם זאת, הדבר המדהים באמת הוא שכמה אישים בתעשיית הקולנוע כתבו על האינטראקציות הרעות שלהם עם קילמר. לדוגמה, במאי באטמן פוראבר ג'ואל שומאכר כינה את קילמר "ילדותי ובלתי אפשרי".
כפי שכתב הסרט התיעודי Lost Soul: The Doomed Journey של ד"ר מורו של ריצ'רד סטנלי ב-2014, העבודה עם ואל קילמר עלולה להיות קשה להפליא. במהלך הכתבה הנ"ל של Entertainment Weekly, שני הגברים שנשכרו לביים את הסרט The Island of Dr.מורו דיבר על התנהגותו של קילמר. ראשית, הבמאי המקורי של הסרט ריצ'רד סטנלי מצוטט כאומר "ואל יגיע, ויהיה ויכוח". לאחר שסטנלי פוטר מהסרט, הוא הוחלף על ידי ג'ון פרנקנהיימר שהציטוט שלו על חוסר החיבה של קילמר היה אפילו יותר גלוי. "אני לא אוהב את ואל קילמר, אני לא אוהב את מוסר העבודה שלו, ואני לא רוצה להיות קשור אליו לעולם."
A Director's Surprising Take
בשנת 2000, הסרט בעל התקציב הגדול יצא לאקרנים עם ואל קילמר, קארי-אן מוס, טום סייזמור ובנג'מין בראט בתפקידים הראשיים. לרוע המזל של כל מי שמעורב בהפקת הסרט, רד פלאנט ימשיך להסתובב בקופות, והוא זכה לתיעוד על ידי המבקרים וצופי הסרט כאחד. כפי שמתברר, תהליך יצירת הסרט היה רחוק מלהיות מוצלח גם כן בהתחשב בכל המתח שחלחל על הסט.
בדיוק כמו ואל קילמר, לטום סייזמור יש מוניטין גס במשך שנים בעיקר בגלל בעיות ההתמכרות הרציניות שלו ואופיו הבוטה.מהצד החיובי, קילמר וסייזמור היו חברים לסירוגין במשך שנים. לרוע המזל של כל המעורבים בהפקת כוכב הלכת האדום, דברים השתבשו במהירות בין סייזמור לקילמר מסיבה מוזרה.
לפי דיווחים, באמצע ההפקה של רד פלאנט, טום סייזמור ביקש לשלוח את המכונה האליפטית שלו למקום הסרט ורצונו התקבל. לרוע המזל, ואל קילמר למד את העובדה הזו והוא החליט שסייזמור מקבל יחס מיוחד שהוא משהו שהוא לא יכול להתמודד איתו.
לאחר ויכוח פרץ בין קילמר ל-Sizemore על המכונה האליפטית ו-ואל זלזל בטום על ששילמו לו הרבה פחות כסף כדי לככב ב-Red Planet, הכתובת הייתה על הקיר. לאחר שכנראה השלים עם הרעיון שקרב בין סייזמור לקילמר הוא בלתי נמנע, הבמאי של רד פלאנט, אנטוני הופמן, ויתר על הרעיון להפיג את המתח.
למרבה הפלא, אנטוני הופמן על פי הדיווחים אמר לואל קילמר וטום סייזמור לא להכות אחד לשני אגרוף בפרצוף כשהם נלחמו, כי זה יעכב את ההפקה.בסופו של דבר, הקרב התרחש ואף אחד מהשחקנים לא קיבל אגרוף בפניו אז העצה של הופמן עבדה בהקשר זה. למרבה הצער, הופמן עדיין לא ביים סרט עלילתי נוסף שיצא לאקרנים מאז כישלונו של כוכב הלכת האדום למרות שיש לו פרויקט בהפקה קדם לפי IMDb.
