קשה להאמין ש-Gigolo האמריקאי יצא לפני יותר מ-41 שנים. אז, ריצ'רד גיר, העשיר ביותר כיום, היה חדש בזירה. מלבד ימי גן עדן, כמעט אף אחד לא ידע מי זה ריצ'רד. אבל ברגע שהסרט המחניק יצא לאקרנים, ריצ'רד הפך לאחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בעולם. רק חבל שהם שכחו במידה רבה מהסרט שהפך אותו למפורסם.
לרוב, ג'יגולו האמריקאי לגמרי לא קיים ברפרטואר הסרטים שלהם. אבל עבור המעריצים המושבעים של הסרט, זה הכל. בגלל זה, הסרט משנת 1980 הוא להיט קאלט מדופלם. אחד עם חוש אופנה ללא דופי, אפשר להוסיף.
כמו כמה להיטי קאלט אחרים, זה בהחלט ניתן לצפייה חוזרת.בעוד שאלמנטים של הפשע נואר מתוארכים, אלמנטים אחרים מסתוריים, מרתקים ומפתים לא פחות. זה גם סרט פולחן שהופיע היטב בקופות, גם אם הוא נפל בסופו של דבר לאפלולית. נראה שזו הייתה מגמה עבור הכותב/במאי פול שרדר, שנשאר אחד מיוצרי הקולנוע האותנטיים ביותר בתעשייה. אבל המקור האמיתי של הסרט המצוין שלו הוא מבולגן…
נראה שהרעיון הגיע ממספר מקומות
לפי ראיון למייל אייר, נראה שהבמאי המושחת עכשיו ג'יימס טובק לוקח קרדיט על המקור האמיתי של ג'יגולו האמריקאי למרות שפול שרדר אמר אחרת.
למי שזקוק לרענון, ג'יגולו האמריקאי עוסק במלווה גבר בהוליווד שמוכר את גופו כדי לרצות נשים. אבל עד מהרה הוא נקשר רומנטית לאשתו של פוליטיקאי והופך לחשוד מרכזי בפרשת רצח. יש בסרט הומאז'ים חזקים לז'אנר הפילם נואר וגם למותחנים אירוטיים. בסופו של דבר זה משהו לגמרי משל עצמו.ובכל זאת, נראה שג'יימס טובק חושב שאדם מהחיים האמיתיים שהוא פגש היווה השראה לדמותו הראשית של ג'יגולו האמריקאי, ג'וליאן קיי.
"זה היה בתחילת שנות ה-70. ג'ים בראון [שחקן] ערך מסיבה בביתו. שם פגשתי את ואל", אמר ג'יימס טובק לאירמייל. "הוא היה ליד הבריכה בסביבות 30, נראה טוב למדי. התחלנו לפטפט, ושני דברים התבררו לי. הראשון היה שואל הוא ג'יגולו. והשני היה שבין הלקוחות שלו היה בארני רוסט [הבעלים של גרוב פרס]. ואל תיאר לי סצנה עם בארני ואשתו שהיתה דומה לסצינת פאלם ספרינגס בג'יגולו האמריקאית, אלא שונה במובן זה שהסצנה בסרט הייתה מגעילה ולא נעימה. מה ששמעתי מוואל היה ש הוא מצא חן בעיני האשה ובארני התבונן מהארון ופלט 'וואו, וואו' בקול גבוה. אז הכל היה טוב לב, שום דבר לא כועס או מרושע בזה. ביליתי אז זמן לא מבוטל עם פול שרדר. סיפרתי לו על ואל, וזה כנראה נטע זרע במוחו."
למרות שג'יימס טובאק לקח את הקרדיט על המקור האמיתי של ג'יגולו האמריקאי, הכותב/במאי פול שרדר מכחיש זאת על הסף, לפי Air Mail.
"לא, לג'וליאן קיי אין מקבילה מציאותית", הסביר פול. "הוא לא יותר ג'יגולו מאשר טרוויס ביקל הוא נהג מונית [הכוונה לנהג מונית, שהוא גם כתב]."
למען האמת, המקור האמיתי של ג'יגולו האמריקאי הגיע ממעמקי המוח היצירתי המעוות של פול שרדר.
Richard Gere Almost Wasn't Wasn't Cast
בעוד שריצ'רד גיר היה ג'וליאן קיי האידיאלי, הוא לא היה הבחירה הראשונה של הקולנוען פול שרדר. במקום זאת, ג'ון טרבולטה היה הבחירה ההגיונית. אחרי הכל, הוא היה טרי מ-Sather Night Fever וכולם חשבו שהוא חתיך, עדין ומסוגנן מספיק כדי להשתלב בחליפות ארמני של ג'וליאן ולפתות את הקהל.
זמן קצר לאחר שג'ון טרבולטה חתם לגלם את הדמות, הוא נטש את הפרויקט.הסיבה לכך היא שהוא נכנס לסיינטולוגיה באותו זמן, על פי פול, וסיינטולוגיה הזעיפה פנים לכמה מהמרכיבים ההומוסקסואלים בתסריט. פול גם טען שלג'ון היה מאוד לא נוח להיראות כהומו בגלל שמועות שמסתובבות עליו.
למרבה הצער של פול, ג'ון נשר בזמן הגרוע ביותר. בשל לוח זמנים מהיר של צילומים, לפול היו רק יומיים לסגור איש מוביל חדש.
"במהלך תקופה זו, שלושה שחקנים ידועים נשרו משלושה סרטים, והמחליפים כולם הפכו לכוכבים. ג'ורג' סגל נשר מ-10; דאדלי מור הפך לכוכב. ריצ'רד דרייפוס נשר מ-All That Jazz; רוי שיידר הפך לכוכב. ג'ון טרבולטה נשר מג'יגולו האמריקאי; ריצ'רד גיר הפך לכוכב", אמר פול שרדר. "רציתי את ריצ'רד לתפקיד. לריצ'רד לא היה מספיק חום, עם זאת. בארי דילר [הראש של פרמאונט] הלך אל [כריסטופר] ריב, אבל חשבתי שכריס הוא כל-אמריקאי מדי, לא היה לו את המסתוריות הזוחלים הזו..אז התקשרתי לסוכן של כריס ואמרתי, 'אני לא חושב שכריס מתאים לזה'. הבאר הזו הורעלה. ביום ראשון הלכתי לביתו של ריצ'רד במאליבו. הוא צפה בסופרבול. אמרתי לו שאני צריך תשובה. הוא אמר, 'אתה לא יכול להגיד שיש לי שלוש שעות לקבל את ההחלטה הזו. לא ככה אני עובד״. אמרתי, 'זה המצב שבו אני נמצא. וכשהמשחק הזה יסתיים אני הולך לעזוב, ואם לא אמרת כן, זה לא'. המשחק הסתיים. הוא אמר, 'או.קיי, אני אעשה את זה'"
המנהלים ב-Paramount, שהפיקו ומימנו את הסרט, "הבילו מטורפים" עם פול על ששכרו שחקן כמעט לא מוכר לתפקיד הראשי. אבל פול האמין בריצ'רד והצליח לשכנע את האולפן שהוא עשה את השיחה הנכונה. למרבה המזל של האולפן, הם הרוויחו פי 50 מהכסף שהוציאו על הסרט ויצרו קלאסיקת פולחן הניתנת לאישור.
